מירוץ החיים הוא מסחרר, לעיתים הוא שואב אותנו עד רמת הלחץ הגבוהה ביותר, ומוציא מאיתנו את רמת העשייה עד למיצוי. זה טוב, זה בריא, יש שיגידו שככה צריכים לעשות עסקים ולנהל חברות, אך יחד עם זאת זה קצת מסוכן.
מסוכן כי בלהט הרגע אנחנו עלולים למצוא את עצמנו שקועים מדי בפרטים קטנים, ומאבדים את התמונה הגדולה. זה מסר שמאוד חשוב לזכור: בניהול, ובחיים בכלל, כל פעולה שאנחנו עושים, צריכה לענות למטרה שהגדרנו לעצמנו מראש.
ואם לא הגדרנו, זה הזמן לשבת ולנסח. ניסוח פנימי של מטרות בצורה בהירה, זהו התנאי הראשון להבטיח שלא נסטה מהיעדים שלנו. כך פותח רבי יצחק עראמה, מגדולי ספרד בדור הגירוש, את הקדמתו לספר במדבר.
והוא ממשיך מהנקודה הזו לשלב הבא: בדיוק כפי שאנחנו מגדירים מטרות בעסקים, חשוב שנגדיר מטרות בחיים. לא, אין הכוונה לכמה כסף יהיה לי, אלא לאלו חיים באמת באמת הייתי רוצה לחיות. איזה אדם אני רוצה להיות. מהם הערכים, המידות, המוסר והדרך שיובילו אותי בחיים.
ובדיוק כמו בעסקים, גם כאן חשוב להגדיר, להבהיר, לנסח לעצמינו מהם העקרונות הללו, ואז לפעול לאורם.
פרשת השבוע פרשת במדבר
כל ארגון בכל שנה מגדיר לעצמו מטרות ויעדים, מתי לנו יצא לשבת עם עצמינו? לנתח מה חשוב לנו, לבחון מחדש, להגדיר ולבדוק מה עשינו ומה צריך להיות טוב יותר? לקח לי זמן להבין שאני חייב את זה לעצמי, יש כאלו שעושים את זה כל יום הולדת, לכל אחד יש שיטה שונה, אבל מה שברור, שאי אפשר להשיג התקדמות משמעותית במסע החיים בלי הגדרת יעדים ברורה שיש לה בסיס ויסודות חזקים.
כשפרשת השבוע מתארת את מסע ישראל במדבר, היא מתארת שבמרכז, בלב המחנה, עמד המשכן. המשכן היה הסמל והמייצג של הערכים הרוחניים, סביבם התנהלו כלל מערכות החיים.
בספר "הזוהר" הקדוש, הסביר את פנימיות התורה, נאמר שכמו שלכל שבט היה דגל אשר ייצג את מהותו, וכל שבט הוצב במקום מסוים ועם ייעוד מסוים, כך גם אנחנו: לכל אחד יש מטרה אחרת ודברים מסוימים שהוא נדרש להשיג. כל אחד וה"דגל" שהוא רק שלו.
פרשת השבוע פרשת במדבר
מהמיצוב של כל שבט, וממיצובו של המשכן בלב מחנה ישראל על כל שבטיו, עלינו ללמוד גם לחיים שלנו ולעסקים שלנו: עלינו לשים במרכז את סולם הערכים שלנו ועל פיו לקבוע ולהגדיר מטרות עסקיות- כשיש כזה עוגן יש לנו מצפן לחיים שלנו.
הכותב הוא זיו אלול, יזם, משקיע, מנכ"ל Pery ומחבר הספר "אבות הניהול"