פרשיות השבועות עומדות בסימן הקמת המשכן. התורה מקדישה תשומת לב רבה לפרטי מרכיביו ומידותיהם. אולם, דיונים האלה כרוכים בפסוקים הקובעים את מטרתו, השראת השכינה: 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם,' ו'וכבוד ה' מלא את המשׁכן.' למרות צורתו המפוארת של המשכן (ושל המקדש אח"כ), תוכנו הא-לקי מגשים את ייעודו ומצדיק את קיומו.
הבחירות הקרובות יתמקדו בנושאים הקשורים לצורת המדינה: כלכלה, רווחה, ומעל כולם ביטחון (וכמובן מי יעמוד בראשה). אולם, על המצביע הדתי והמסורתי להיזכר במשכן כשהוא שוקל למי לתת את קולו. עליו לזכור שחיוניות המדינה תלויה בתוכנה הייעודי, היהודי. הדברים מקבלים יתר תוקף ויתר חשיבות לאור העובדה שנושאים חיוניים אלה הולכים ונדחפים הצדה בשיח הפוליטי.
אם לא יעלה על נס את הסיבה שבגינה הצלחנו לחזור לארצנו, תורתנו המחשלת אותנו והמאפשרות לנו לעמוד בפני האתגרים הרבים העומדים בפנינו מבית ומחוץ, הצורה לא תוכל לעמוד.
באופן נסי, בעשרים השנים האחרונות מתחזקת ומתעמקת זהותו היהודית של העם. רבים הביטויים לכך, הן באחוזי המצהירים על אמונה בא-לקי ישראל לפי דו"ח גוטמן והן בממצאי הפרקטיקה היהודית העולים מספרם של פוקס ורוזנר, יהדות ישראלית (דביר, תשע"ט). (וברור שהתפתחות זו אחראית לקמפיין נגד ה'הדתה,' שאינו אלא דרישה להתרוקנות המדינה מכל תוכן יהודי ולטיפוח בורות יהודית בקרב הציבור.)
לכן, דווקא עכשיו, חייבים לעשות כל מאמץ לקדם ולחזק את המגמה המבורכת הזאת:
1) הנגשת התורה- הציבור צמא לידע יהודי, והצלחתו של מיזם 929 תוכיח. מורשת ישראל חייבת להיות מוצעת בדרך שהאדם המשכיל יוכל להבין ולכבד, כולל בנושא צדק חברתי. עבודה כזו ניתן לקדם גם בכנסת ובשת"פ חוץ-פרלמנטרית. העיקר, לדאוג להכשרת אישי ציבור לייצג את התורה בצורה עניינית ומכובדת.
2) הנגשת הגיור- התורה וההיסטוריה מלמדות שפילוג סופ(נ)י פוקד את עם ישראל
רק על רקע 'מיהו יהודי?' חיזוק חישוקיו הלאומיים של העם היהודי (האפשרות להתחתן אחד עם השני) חיוניים להישרדותנו ולבטחוננו. אפשר להנגיש את הגיור דרך רבני ערים, ודרך יוזמות כגון 'גיור כהלכה' הפועלים ע"פ גדולי פוסקים.
3) מסורבות הגט- את חילול השם זה, המנכר את כלל הציבור, ניתן למנוע דרך קבלת הסכם לכבוד הדדי, (המבוססים על דעתם של הגר"ע יוסף זצ"ל וייבלחטו"א הגרז"נ גולדברג שליט"א).
4) הנגשת הכשרות – למערך הכשרות יש בבעיות מבניות (ע"פ דו"ח מבקר המדינה), וזאת דווקא כשאחוזי המקפידים על כשרות עולים. קיימות יוזמות שמסוגלות לשפר לאין ערוך את המצב, ורק דורשות תיקוני חוק לביסוסן (כגון יוזמת צוה"ר או הצעת פורום קהלת לתחרות מבוקרת בשוק הכשרות).
5) הציבוריות הישראלית –למלא את התוכן, חייבים להתמודד עם סוגיית הציבוריות. חובה לשאוף לאמץ מתווה דוגמת מתווה גביזון מדן.
לבוחר ירא שמים יש אחריות לשקול למי יתן את קולו, ע"פ שיקולי תוכן המדינה לצד צורתה. רק אז יתגשם הבטחת התורה שעליה חולמים: 'כי ענן ה' על המשכן יומם...לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם.'
הרב פרופ' ג'פרי וולף הוא מרצה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן וחבר 'בית הלל'