במשך השנים מאז קום המדינה, וביתר שאת מאז שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, התעורר ויכוח האם יש לשנות את נוסח תפילת 'נחם', הנאמרת בתפילת מנחה של תשעה באב, ולציין את העובדה שירושלים איננה חרבה. הנוסח המקורי אומר: "הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה.
הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ. וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ. וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב" (הניקוד באדיבות ויקיפדיה), והרי כיום ירושלים בנויה ומיושבת.
הדעות לכאן ולכאן מגוונות, ולא זה המקום לפרוש אותן. נזכיר רק את הנוסח של הרב נחום רבינוביץ', ראש ישיבת מעלה אדומים, וכן את הנוסח שנוהגים לומר בקהילת עפרה, לפיו מזכירים את "הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהמקדש החרב והבזוי והשומם", במקום העיר.
השנה, תיקן הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב, יחד עם רבנים נוספים, נוסח חדש ובו מוזכר חורבן ירושלים, אך גם הציון כי לא כולה חרבה, אלא חסרים בה דברים מסוימים.
נוסח 'נחם' שכתב הרב רא"ם הכהןצילום: פאסי.קראוס