חג השבועות הוא חג מהתורה, וטעמו כפול- בו אנו מציינים את החקלאות בארץ ישראל, ועל כן שמו הוא 'חג הקציר'. ובו אנו חוגגים את מתן תורתנו, ועל כן שמו הוא 'חג מתן תורתנו'. החקלאות בא"י, והתורה האלהית, הנם עניין אחד- חיבור שמים וארץ. עם ישראל עובד באדמתו, בצורה מוסרית, כפי שציווה אותו נותן התורה.
להלן מספר הלכות רלוונטיות לחג השבועות הבא מיד אחרי שבת קודש -
• עקב מזג האויר החם והשבת הצמודה, נזכיר שמותר להתקלח במים חמים מדוד שמש ביום טוב
• לפני שבת יש להדליק נר נשמה (-נר עבה), על מנת שתהיה לנו אש לשימוש ביו"ט. בשבת אסור להבעיר או להעביר אש כלל. ביום טוב מותר להעביר מאש קיימת לנר אחר.
• סעודה שלישית בשבת יש לאכול בשעה מוקדמת, על מנת שלא נגיע שבעים לסעודת יו"ט בערב
• אסור להכין דבר משבת ליום טוב, וכל ההכנות לסעודת הערב יש להתחיל רק במוצאי שבת
• תפילת מעריב של ליל החג מתאחרת מעט כדי שספירת העומר תהיה שלימה- 'שבע שבתות
תמימות תהיינה'. לכן אין תפילה מוקדמת.
• בתפילת מעריב של יו"ט אומרים 'ותודיענו' (-זו הבדלה בין שבת ליום טוב בתפילה)
• בהדלקת הנרות (לאחר צאת הכוכבים) ובקידוש של יו"ט, מברכים 'שהחיינו'. מי שאומר 'יזכור' למחרת בבוקר על הוריו, מדליק נר נשמה. יש להקפיד להדליק את הנר מאש קיימת.
• סדר הקידוש 'יקנה"ז'- יין (גפן), קידוש, נר (אפשר על נר נשמה שהוספנו לו גפרור), הבדלה, זמן (שהחיינו). זהו קידוש מיוחד, בו מעורבת הבדלה בין שבת ליו"ט. הנוסח ככתוב במחזורים (לשים לב- אומרים 'המבדיל בין קודש לקודש').
• נהגו רבים להשאר ערים כל הלילה וללמוד תורה, ככפרה לכך שישראל נרדמו לפני מתן תורה, וכהכנה לקבלתה. הספרדים נהגו לעשות 'תיקון' מיוחד. הרב קוק נהג ללמוד את ספר המצוות של הרמב"ם. כיום רבים נוהגים לשמוע שיעורי תורה, ויש להשתדל מאד שלא להתבטל במשך הלילה.
• בערב מוגשים משקאות בבתי הכנסת. לכתחילה יש לברך 'שהכל' לפני כל שתיה בלילה, ו 'נפשות' לאחריה. מי שחושש שישכח, יכול לברך בשתיה הראשונה בתחילת הלילה 'שהכל', ובשתיה האחרונה לפני שחרית 'נפשות'.
• מתפללים שחרית של חג (בדרך כלל יש בבתי הכנסת אחת בנץ החמה, ואחת מאוחרת). המעוניינים יכולים להקדים ולקרוא את מגילת רות עוד לפני עלות השחר.
• ברכות השחר למי שלא ישן בלילה- נוטל ידיו לאחר שירותים, ומברך על נטילת ידיים, וספרדים אינם מברכים. מברך אשר יצר. לא אומר 'אלוהי נשמה' ולא 'המעביר שינה' עד 'הגומל'. וספרדים כן אומרים זאת. מברך ברכת התורה, אך עדיף שישמע מאחר את הברכות הללו.
• האשכנזים קוראים בשחרית את מגילת רות ממגילה כשרה בברכת 'על מקרא מגילה' ו 'שהחיינו'. אולם אם אין מגילה, אין מברכים.
• התפילה ככתוב במחזורים, אשכנזים אומרים סדר 'יזכור' לעלוי נשמת המתים, ויש שנהגו לצאת מההיכל אם הוריהם בחיים. אולם ב 'יזכור' לחללי השואה וצה"ל יש להשאר בהיכל ולכבד את זכר הקדושים.
• נוהגים לאכול מאכלי חלב ודבש שאליהם נמשלה תורה. יש לאכול לפחות ארוחה בשרית אחת בשל שמחת יו"ט, וראוי לאכול שתי ארוחות בשריות. יש לשתות יין בסעודות כחלק משמחת יו"ט.
• על עוגת גבינה אפויה מברכים 'שהכל' אם הבצק אינו טעים בפני עצמו, ו 'מזונות' אם הבצק טעים. ובכל אופן, מברכים בסיומה 'בורא נפשות', אלא אם משער שאכל כזית קמח בארבע דקות, שאז מברך 'על המחיה'.
• בערבית של מוצאי יו"ט עושים קידוש לבנה. מבדילים רק על כוס יין וברכת 'המבדיל'.
יה"ר שנזכה לקבל תורה באהבה וביראה, הרב ברוך אפרתי