| באדיבות |
בשנים האחרונות התאכזבתי קשות מהצורה והאופן בה חגגנו אותו, ואחרי החג נשארה ריקנות בלב. שאלתי את עצמי האם זהו פורים? האם זהו חג יהודי?
מהו הקשר בין הקרנבל הזה עם הקאובויים והאינדיאנים והאסקימוסים לבין מגילת אסתר עם כל הסימבוליקה שבה. קרנבלים כאלה בדיוק ראיתי אצל הגויים בחוץ לארץ. האם הם יותר קרובים לנו? האם הם מרבים יותר שמחה? האם אנו וצעירינו מזדהים אתם יותר? האם זוהי מסורת של חג יהודי?
נדמה לי שבמגילת אסתר ישנם כל כך הרבה נושאים שאין כל צורך לחפש כל שנה נושא חדש לפורים. יש בה נושאים פוליטיים שהם אקטואליים גם בימינו, יש בה אהבה ושנאה ובגידה ורשע וקנאה ועונש. האם כל הנושאים הללו לא מספיקים? כשם שידענו להתאים את ההגדה המסורתית למאוויינו בבחינת "גרעין מצאתי: תוכו אכלתי, קליפתו זריתי", כך צריך גם להתאים את מגילת אסתר שתהלום את זמננו ומאוויינו. האוכלוסיה הזמנית שמשתתפת במסיבה משפיעה לא מעט על תוכנו של החג, ולעתים לחיוב ולעתים לשלילה.
עין השופט, האם זהו חג יהודי / שמואל אבידור, 1965
תכנים נוספים של מכון שיטים לפורים תוכלו למצוא כאן