המשנה המסיימת את מסכת יומא מחלקת בין עברות שבין אדם למקום שיוה"כ מכפר לבין עבירות שבין אדם לחברו שאין יוה"כ מכפר עד שירצה את חברו. כתבו הפוסקים שכל זמן שאינו מרצה את חברו גם עבירות שבין אדם למקום אינן מתכפרות ולכן המקובלים כתבו מי שאינו מעביר שנאה מליבו ביוה"כ אין תפילתו נשמעת מידה כנגד מידה.
מן הראוי שאדם שביזה את חברו ברבים יפייסו ברבים מספיק אפילו בפני עשרה הגם שלא היו נוכחים בזמן הביזיון. כשם שאדם צריך לבקש מחילה אמתית מחברו כך גם צריך לבקש מהוריו ומאשתו, והאשה מבעלה ופעמים ככל שהקשר קרוב יותר כך גם הפגיעה יותר שכיחה. נוהגים טרם היציאה לבית כנסת בהתקדש יום הכיפורים שמבקשים בני הבית מחילת אמת זה מזה.
כיום ישנם כמה תופעות בהקשר לבקשת הסליחה, יש הניגשים אחד לשני ללא קשר אם הייתה פגיעה ושואלים: "אתה מוחל לי?" זה נחמד, אבל כמעט חסר תועלת משום שזה גורם לאי התבוננות לבקש סליחה ממי שבאמת נפגע מאתנו במשך השנה. כמו"כ מצוי שהאדם עושה "למדנות" האם הוא צריך לבקש סליחה או שהוא כלל לא חייב ובכלל הצד השני צריך לבקש ממנו מחילה וכך פעמים שמרבה דעת מרבה מכאוב חברתי. כמו"כ המפיצים בקשות סליחה באמצעים אלקטרוניים אין בהם ממש אלא השראה לקראת יוה"כ. המחויב לבקש סליחה חייב ליחס בקשה באופן אישי לנפגע.
פעמים דווקא בקשת הסליחה מעוררת מדנים וחשדות שלא היו קודם, כדוגמת הבא לבקש סליחה מחברו על שדיבר עליו לשון הרע, ועד לבקשת הסליחה חיו השניים בטוב ובנעימים, האם גם אז ראוי לבקש סליחה? על שאלה זאת כתב החפץ חיים: " ובשעת בקשת המחילה צריך לפרט מה שחטא לחברו אם לא כשיודע שחברו יתבייש מזה, מי שחטא לחברו בלא ידיעתו, כגון שדיבר עליו לשון הרע, אבל לא נגרם מזה שום בושה או צער ונזק לחברו, כי השומעים דחו דבריו, אין צריך לבקש מחילה מחברו, ואין כאן אלא עוון בין אדם למקום ויתחרט ע"ז ויקבל על עצמו להבא שלא לדבר לשוה"ר. אבל אם חטא לחברו בלא שחברו ידע מזה, אבל נתגנה ע"ז, כגון שדיבר על חברו לשוה"ר והשומעים האמינו לדברים, ונתגנה חברו ע"ז בעיני השומעים או שנגרם לו ע"ז איזה הזק בגופו או בממונו וכד', אפילו אין חברו יודע מזה כלל צריך לגלות לו מה שעשה כנגדו שלא כדין ולבקש ממנו מחילה על זה" עכ"ד. אמנם בשם רבי ישראל סלנטר זצ"ל מובא שיש לשקול הדברים במאזני צדק, כי לפעמים במה שמבקש מחברו מחילה בזה גופא עובר עברה שמצער את חברו, כי כל זמן שחברו אינו יודע שביזו אותו ודיברו עליו לשוה"ר וכדו' אינו מצטער כלל ועכשיו שחברו מבקש ממנו מחילה ומפרט מה שעשה ., בזה גופא מצטער ונגרם לו עוגמת נפש, ולכן דעתו שראוי לבקש מחילה בסתם באופן כללי כנהוג שמבקשים זה מזה סליחה אם פגעו זה בזה בלא לפרט את העברה שעשה כנגדו ודי בכך.
במקרה של פגיעה באדם שנפטר מן העולם יש לנהוג כך (שו"ע ס' ב') :" אם מת אשר חטא לו מביא י' בני אדם ומעמידם על קברו ואומר חטאתי לאלוקי ישראל ולפלוני זה שחטאתי לו. ויפרט החטא שחטא לו, והעשרה אנשים ישיבו לו 'מחול לך מחול לך מחול לך' (ג"פ) ואם המת עדיין לא נקבר יעשה כסדר האמור לפני עריכת הטהרה. ובמ"ב (סקי"ד) שאם אינו נמצא בתוך שלושה פרסאות, ישלח שליחו לקברו והשליח יקח י' אנשים ויבקש מחילה בשם המשלח, ויש המביאים בשם אחרונים שאם אין לו את מי לשלוח שליח עם י' אנשים לקבר די שיבקש מחילה מהנפטר בפני עשרה במקום שנמצא. ומי שבייש או הקניט והסתכסך עם אדם וביקש ממנו בחייו מחילה ג"פ כדין ולא רצה למחול לו, מ"מ צריך לאחר מותו לקחת עשרה אנשים לקברו ולעשות כסדר הנ"ל. ויש להזהר באופן מיוחד שלא לדבר אחר הנפטרים כי זה גורם נזק בין לחיים ובין למתים.
היודע לבקש מחילה והיודע למחול בלב שלם זהו סגולה לצאת זכאי בדין כי "המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו".
גמר חתימה טובה לכל בית ישראל וסליחה אם הכתיבה לא תמיד הייתה כדבעי.