"בַּחֲלוֹמִי,​​​​​ אֲנִי רוֹאֶה אֶת אָחִי מַגִּיעַ אֵלַי לְבִיקּוּר"

37 שנים חלפו מאז איבד אסף את אחיו, סא"ל יאיר זינר, שנהרג בלבנון, בגזרת הרי השוף, ומאז הרבה השתנה כאן. הוא מספר על המשפחה שגדלה, על אביהם שנפטר ואפילו על הנין הראשון: "אֲנַחְנוּ עֲדַיִן נִפְגָּשִׁים וּמִתְגַּעְגְּעִים"

חדשות כיפה אסף זינר 04/05/22 10:36 ג באייר התשפב

"בַּחֲלוֹמִי,​​​​​ אֲנִי רוֹאֶה אֶת אָחִי מַגִּיעַ אֵלַי לְבִיקּוּר"
סא"ל יאיר זינר ז"ל, צילום: באדיבות המשפחה

בַּחֲלוֹמִי

בַּחֲלוֹמִי,​​​​​​

אֲנִי רוֹאֶה אֶת אָחִי מַגִּיעַ אֵלַי לְבִקּוּר

וְאַחֲרֵי הַחִבּוּקִים, הַדְּמָעוֹת וְהַשִּׂמְחָה

אֲנִי מַתְחִיל לְסַפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁקָּרָה.
 
אֲנִי מְסַפֵּר לוֹ שֶׁהֶחְלִיפוּ אֶת טֶלֶפוֹן הַחוּגָה

שֶׁבְּחָמֵשׁ דַּקּוֹת אוֹפִים עוּגָה

וְשֶׁיֵּשׁ מַחְשְׁבִים נַיָּדִים
 
וְטֶלֶפוֹנִים סֶלוּלָרִים חֲכָמִים.
 
וּמְסַפֵּר לוֹ מִי רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה
 
וְשֶׁמִּזְּמַן מִזְּמַן הִסְתַּיְּמָה לָהּ הַמִּלְחָמָה הַקָּרָה.
 
אֲנִי מְלַמֵּד אוֹתוֹ אֵיךְ לִשְׁלֹחַ מִסְרוֹן,

עַל הָאִיּוּמִים הַחֲדָשִׁים בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן

וְעַל הַהִתְקַדְּמוּת בְּפִצּוּחַ הָאָטוֹם.

וְקוֹרֵעַ אוֹתוֹ בִּבְדִיחוֹת חֲדָשׁוֹת,
וּמִתְפַּלְסֵף אִתּוֹ עַל מִלְחָמָה וְעַל שָׁלוֹם.
 
אֲנִי מְגַלֶּה לוֹ שֶׁאַבָּא מִזְּמַן  כְּבָר לֹא בֵּין הַחַיִּים,
שֶׁאִמָּא הִזְקִינָה בִּשְׁלוֹשִׁים שָׁנִים.

יֵשׁ לָהּ אֲפִלּוּ נִין אֶחָד קָטָן מָתוֹק

לָאַחֲרוֹנָה הִתְחִיל לְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹת קְטַנִּים שֶׁל צְחוֹק.
 
נִילִי, הַחֲבֵרָה שֶׁהָיְתָה לוֹ, כְּבָר נְשׂוּאָה בַּת חֲמִשִּׁים

הַפְּקוּדִים שֶׁלּוֹ פָּרְשׁוּ מִזְּמַן סְגָנֵי אַלּוּפִים.

כֻּלָּם נוֹשְׂאִים בְּתַפְקִידִים רָמִים

וַאֲנַחְנוּ עֲדַיִן נִפְגָּשִׁים וּמִתְגַּעְגְּעִים.
 
אֲבָל חוּץ מִזֶּה מַה נִשְׁאַר כְּשֶׁהָיָה?-
אֶת הַסִּיגַרְיוֹת "טַיְם" הוּא כְּבָר מַכִּיר

וּגְלִידַת וָנִיל וְעִתּוֹנִים לְמַכְבִּיר,

מִפְלָגוֹת וּתְכָכִים,

חִיּוּךְ שֶׁל נַעֲרָה וְיֹפִי שֶׁל נוֹפִים.

כָּאֵלֶּה דְּבָרִים אֲנִי לֹא אֶצְטָרֵךְ לְהַסְבִּיר.
 
אֲנִי רוֹצֶה לִנְזֹף בּוֹ שֶׁלֹּא שָׁלַח אֲפִלּוּ מִכְתָּב אֶחָד קָטָן

וְשֶׁלֹּא לִוָּה אוֹתִי בבקו"ם וְלֹא רָאָה אוֹתִי חָתָן

שֶׁנֶּעֱדַר בְּדִיּוּק כְּשֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ

שֶׁבִּגְלָלוֹ הָיָה עוֹלָמִי אָבִיךְ.
 
אֲבָל מִיָּד אֲנִי סוֹלֵחַ וּמְחַבֵּק אוֹתוֹ חָזָק

אִמָּא מַגִּישָׁה לוֹ בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת צַלַּחַת מָרָק

וְאֵיךְ שֶׁהוּא שׁוֹתֶה אוֹתוֹ בְּצִקְצוּקִים שֶׁל הֲנָאָה

אֲנִי מִתְעוֹרֵר מֵהַחֲלוֹם שְׁטוּף זֵעָה קָרָה.