חודש כסלו ופרשת ''תולדות''

א. מה בין "ואלה" לבין "אלה"
הפרשה הראשונה שנקרא בחודש כסלו היא פרשת "תולדות" .
הפרשה מתחילה בפסוק : "ואלה תולדות יצחק בן אברהם , אברהם הוליד את יצחק "
( בראשית כ"ה , י"ט ) .יש לנו כלל בכל מקום שנאמר "ואלה" עם ו' החיבור , מוסיף על הראשונים שנאמרו בפרשה הקודמת .
רש"י מסביר : ואלה תולדות יצחק . יעקב ועשיו האמורים בפרשה . שהיה לו ליצחק בן רשע שהיה דומה לבני ישמעאל ולבני קטורה שנאמרו בפרשה הקודמת .
במקום אחר ביעקב כתוב : " אלה תולדות יעקב " (בפרשת וישב בראשית ל"ז , ב' ) .
בלי ו' פוסל את הראשונים . בני יעקב ביו כולם צדיקים לא היה בהם חטא . אחד הפרושים הוא שבאותיות שמות בני יעקב לא מופיעות האותיות ח ו- ט , שהם כלולים במילה חטא.
ב. מדוע הכפילות יצחק בן אברהם , אברהם הוליד את יצחק
אנו קוראים : "ואלה תולדות יצחק בן אברהם , אברהם הוליד את יצחק " .
עומדים אנו בפני קושיה למה כתב עוד פעם אברהם הוליד את יצחק .
אומר לנו "האורח חיים הקדוש " : " וכיון שזכר בניו של יצחק וכבר קדם לנו כי יצחק שנולד לא היה במדרגה שיוליד כי בא מסטרא דנוקבא וכמו שכתבנו למעלה אם כן מנין לו תולדות , לזה גמר אומר אברהם הוליד את יצחק פירוש הפעיל כח הלידה ביצחק שהמשיך אליו נפש שהיא במדרגת המוליד וזה היה באמצעות העקידה . ועוד הרבה פירושים תמצא ב" אורח חיים הקדוש " בהמשך .
אנו קוראים ברש"י בהקשר לכך : " לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו . מה עשה הקב"ה צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם (היה) שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק .
ג. המתפלל על חברו נענה תחילה
בפרשת וירא אנו קוראים : " ויתפלל אברהם אל האלוקים וירפא אלוקים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו וילדו " ( בראשית כ' , י"ז ) .
אומר לנו רש"י : " נפתחו נקביהם והוציאו והיא לידה שלהם " מכאן אנו לומדים : כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר , הוא נענה תחילה " . ( מסכת בבא קמא דף צ"ב עמוד א' ) . מיד אחרי זה נתעברה שרה . אנו רואים זאת בהמשך הפסוקים בפרשת וירא : " וה' פקד את שרה כאשר אמר , ויעש ה' לשרה כאשר דבר " .( בראשית כ"א , א' ).
ד. מדוע הוליד יצחק רק כאשר הגיע לגיל שישים ?
נחזור לפרשת " תולדות " אנו קוראים " ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה " ( בראשית כ"ה , כ' ) .
בואו ונראה את החישוב של רש"י בן ארבעים שנה .
" שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה , ויצחק היה בן ל"ז שנה , שהרי בו בפרק מתה שרה , ומשנולד יצחק עד העקידה שמתה שרה ל"ז שנה , ובת צ' היתה כשנולד יצחק ובת קכ"ז כשמתה שנאמר " ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה " ( בראשית כ"ג , א' ) , הרי ליצחק ל"ז שנים ובו בפרק נולדה רבקה , המתין לה עד שתהיה ראוייה לביאה ג' שנים ונשאה . המתין עשר שנים נוספות כדין הנושא אשה ולא ילדה עד שהיתה בת י"ג , ויצחק חכה עוד עשר שנים נוספות ולא לקח אשה שניה כאביו , שאמר אני עולה תמימה , ואין ראוי אני לשאת אשה שניה , ורק בגיל שישים נולדו עשיו ויעקב " .
מי שיש לו בן ובת קיים מצוות פריה ורביה , אולם אם יש לו רק בנים או רק בנות , יוצא מצות פריה ורביה כאשר לבנו יש בנות או לבתו בנים .
ה. סוד ענין ההתעברות
ובהמשך אנו קוראים : "ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו " ( בראשית כ"ה , כ"א ) .
מסביר לנו רש"י : "ויעתר לו . לו ולא לה שאין דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע לפיכך לו ולא לה " .
ונסיים בסיפור שמובא ע"י הרב המגיד רבי ישראל בקמייסטר זצ"ל בספרו " אהבת ישראל על התורה " וזה לשונו : ( וקבלתי אישור לפרסם את הסיפור מנכד המחבר , הרב שמואל בקמייסטר שליט"א )
"ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא . ושמעתי מספרים , הגאון רבי יעקב מליסא זצ"ל , בא אליו תלמידו אברך הגון , ויספר לו היות שזה כבר עשר שנים אחרי חתונתו , ואשתו לא ילדה לו בנים , ועל פי חז"ל רוצה לגרשה , וישאלהו הרב מה אומרת אשתך , ויאמר , אשתי אינה רוצה להתגרש ממני , כי היא אוהבת אותי מאוד , ולא אוכל לשקר , כי גם אני אוהב אותה מאוד . ויאמר לו הרב , אברך לא צריך לאהוב את אשתו כל כך . תיסע לביתך וה' יעזור לך שתיפקד בזרע של קיימא . בדרך נסיעתו היתה לו תמיהה גדולה על דברי רבו , והיה חושב איך יכולים לבעל שלא יאהב את אשתו . והיה כמבולבל מזה וכבואו הביתה שאלה אותו אשתו , מה אמר לך הרב , השיב לה קצת בכעס , מה זה עסק שלך , השיבה לו גם כן בכעס , ראו נא את החכם הגדול , שכבר אין לו עסק עמי , אמר הוא ואמרה היא , ותכעס מאד , ונתן לה סטירה . האשה התעלפה , ונעשה פירוד גדול ביניהם .
אבל הורי האשה הכניסו עצמם בזה ועשו שלום ביניהם , ותיכף אחרי זה נתעברה האשה , וילדה בן. ויכבד את רבו במצות סנדקאות , וישמח מאוד על זה שברכתו נתקיימה וישאל את האברך האם קיימת מה שאמרתי לך ויאמר האברך כן , ונתתי לה גם כן סטירה . ויאמר הרב אם כן עשית יותר ממה שאמרתי לך אבל תדע כי אמרו חכמי הטבע אם האיש והאשה יש להם מזג וטבע שווה , כששניהם טובים או שניהם רעים , אי אפשר להם להוליד בנים כי ידוע הכלל מין במינו לא בטיל . אם מניחים גרגיר תבואה בתוך קופה של תבואה , הגרגיר לא בטיל , לא נרקב ולא מצמיח .
אבל מין בשאינו מינו בטיל , אם מניחים גרגיר תבואה בתוך האדמה , הגרגיר נרקב ומצמיח .
כן כשאיש ואשה שווים בטבעם ואוהבים זה את זה , הרי זה מין במינו ואינו בטיל וממילא אין הולדה , ולכן כששמעתי ממך שאתם אוהבים זה את זה מאוד , הבנתי תיכף את סיבת מניעת ההולדה אצלך , ולכן אמרתי לך שאברך אין צריך לאהוב כל כך את אשתו . וכשנעשה פירוד ביניכם היה זה כבר מין בשאינו מינו שאתה מזג רע שנתת לה סטירה והיא מזג טוב כי נתפייסה איתך ומין בשאינו מינו בטיל , ונעשה הולדה .
ובזה נבין הפסוק "אעשה לו עזר כנגדו " שאשתו תהיה כנגדו בטבע ועל ידי זה תהיה אצלם הולדה . והנה אליעזר כשהלך לקחת אשה ליצחק , ידע שמידתו של יצחק היה פחד וגבורה ולכן אמר : "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה , ואמרה שתה וגם גמליך אשקה , אותה הוכחת לעבדך ליצחק " . הוכחה זהו לשון נוכח פירוש שהיא במידתה , מידת החסד וטבעה ומזגה לנוכח מידתו של יצחק שהיא מידת הגבורה והפחד , והוא זיווגו הנכון , ובה אדע "כי עשית חסד עם אדוני יצחק " שהיא גבורה ולכן אח"כ כשלא היו לה בנים ממנו , כתיב "ויעתר יצחק לה' " . ובא בטענה נכונה , הלא לנוכח אשתו , שהיא נוכח לו במידה מידת החסד ויצחק מידת הגבורה , אם כן צריך להיות הולדה . ולבסוף כי עקרה היא , ואינה יכולה להוליד בנים , שזהו כנגד הטבע , ויעתר לו ה' ע"י טענה זו ותהר רבקה אשתו שהיא זווגו הנכון " .
אנו תקווה שכל הזוגות שינשאו ימצאו את זווגם שהוא משורש נשמתם ויזכו לראות בנים ובנות עוסקים בתורה ובמצוות ויביאו במהרה לגאולה השלמה .
אמן כן יהי רצון אמן ואמן .