דף י – תפילה במקום גבוה
מהו המקום הראוי לתפילה? בגמרא מובאים דבריו של רבי יוסי בר' חנינא המלמדנו כך: "אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל, אלא במקום נמוך ויתפלל, שנאמר: (תהילים קל) ממעמקים קראתיך ה'". והגמרא מביאה סיוע לדבריו. שלא יעמוד אדם לא על גבי כסא ולא על גבי שרפרף ולא במקום גבוה ויתפלל, אלא במקום נמוך ויתפלל, לפי שאין גבהות לפני המקום.
הרי"ף והרא"ש השמיטו בדברי רבי יוסי והברייתא את החובה להתפלל במקום נמוך. והרמב"ם ניסח זאת בשתי הלכות (הלכות תפילה פ"ה ו-ז) האחת מדברת על המעלה והחובה להתפלל במקום נמוך. והשניה על האיסור שלא יעמוד במקום גבוה שלשה טפחים או יותר ויתפלל.
להלכה השו"ע (צ,א) השמיט כשיטת הרי"ף והרא"ש את החובה להתפלל במקום נמוך. ופסק רק את האיסור להתפלל במקום גבוה ונקט את שיטת הרמב"ם שמקום גבוה הוא ג' טפחים. וכן אסרו המחבר והרמ"א להתפלל על כסא וספסל אפילו אינם גבוהים ג' טפחים. אולם כאן הטעם לא מפני שאין גבהות לפני הקב"ה, אלא שאלו מקומות שהעמידה בהם אינה יציבה ולכן אינו יכול לכוון את תפלתו.
דף י - אכילה לפני תפילת שחרית
בגמרא מובאות שתי מימרות משמו של ראב"י. הראשונה מאי דכתיב: (ויקרא יט) לא תאכלו על הדם, - לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם. והשניה, כל האוכל ושותה ואחר כך מתפלל - עליו הכתוב אומר: (מלכים א יד) ואתי השלכת אחרי גוך, אל תקרי גויך אלא גאיך. אמר הקדוש ברוך הוא: לאחר שנתגאה זה - קבל עליו מלכות שמים.
נחלקו הראשונים האם משקים שאינם משכרים מותר לשתות לפני תפילה. דעת הראבי"ה שמותר לשתות מים כיון שאין בכך גאוה אולם ר' פרץ אוסר לשתות כל דבר כולל מים כיון שכל מה שמתקן את הגוף אסור אף אם אינו נעשה בדרך של גאוה.
להלכה השו"ע (פט,ג) פסק שמותר לשתות מים ואוכלים ומשקים שהם לרפואה. בעניין שתית קפה ותה, כתב המשנ"ב (צ,כב) שמותר לשתותם כדי ליישב ולכוון את דעתו לתפילה, אך אין לשתותם עם סוכר. כיום נראה להקל כ"דעת תורה" (פט,ג) שכתב להתיר להוסיף סוכר לקפה, כיון שהיום כל העולם שותים קפה עם סוכר ואי אפשר לשתות בלי זה, אין דרך גאוה. עם כל זה כתבו האחרונים שמי שצריך לאכול טוב, שיאמר לפחות פסוק אחד של תחינה. ועדיף שיאמר ברכות השחר וברכות התורה, פרשת העקידה וקצת מסדר הקורבנות.