דף סא – עליה לאוטובוס אחרי אישה
האיסור ללכת אחרי אישה כולל אפילו את אשתו. רש"י מחלק שהאיסור ללכת אחרי אישתו הוא משום גנאי ואילו אחר אשת איש זהו איסור גמור.
התוספות צמצמו את העונש של אין חלק בעולם הבא רק שרגיל בכך. והרמב"ם (הלכות איסור ביאה כא,כב) הגדיר מקלי עמי הארץ, את מי שהולך בשוק אחר אישה.
הנוסח בגמרא הוא שלא יהלך אחרי אישה בדרך בגשר על הנהר. בשו"ע (אבן העזר כא,א) נקט את לשון הרמב"ם פגע אישה בשוק אסור להלך אחריה.
הרדב"ז (ח"ב תש"ע) אוסר אפילו כשממהר לדבר מצוה. אולם בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ט נ), דן עם הרב שלמן זלמן אוירבך האם יש מקום להקל, ללכת אחר אישה לצורך מצוה, או במקום שיש פגיעה בנימוס, כגון בעליה לאוטובוס. וזו תשובת הגרשז"א: "גם נראה שבזמנם היה אפשר להזהר מלכת אחורי אשה מה שאין כן בזמננו, הרי אף אם יברח מאחורי אשה ימצא תיכף את עצמו אחורי אשה אחרת, וכמדומה לי שנשים מצויות ברחוב יותר מאנשים ומה גם בזמנינו שהפריצות מצויה הרבה ולצערנו הפרוץ מרובה על העומד ואין מתביישים להסתכל באשה גם בפניה, ולכן היה לע"ד במקום מצוה [או שצריך לעשות כן מצד הנימוס] אין טעם להחמיר בזמננו.
הטלת מי רגלים בשדה
הגמרא דנה כיצד נפנים בדרך שלא יהיה בזיון ופחות כבוד לבית המקדש. הפוסקים הלכו בדרכו של ר"ע שאוסר להתפנות בכל מקום בין מזרח למערב. בגמרא לא הוזכר דינו של המטיל מימיו. הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (ז,ט) כתב: "וכל המטיל מים מן הצופים ולפנים לא ישב ופניו כלפי הקדש אלא לצפון או לדרום או יסלק הקדש לצדדין". הבית יוסף (ג,ה) דייק מדבריו ששאין איסור להטיל מימיו מחוץ לצופים שהוא המקום בו נראה בית המקדש. ובשיטת רש"י כתב הבית יוסף שאין איסור אם החלק המגולה אינו פונה לירושלים.
המחבר בשולחן ערוך (ג,ז) כתב כלשונו של הרמב"ם. והרמ"א (ג,ה) כתב עפ"י הבית ברמב"ם שאין איסור להטיל מימיו, ובכל ענין מותר. והמשנה ברורה בביאור הלכה כתב שאין להחמיר כגר"א שאוסר להטיל מימיו לצד מערב מפני שהשכינה שרויה שם. וכיום שהולכים במכנסים ואינו פורע עצמו יש להקל בדבר.