דף נא – אכל ושכח לברך
שאלו את רב חסדא מה דינו של מי שאכל ושכח לברך האם יברך ותשובת רב חסדא שחייב לברך. מדבריו רצה ללמוד רבינא שכאשר גמר סעודתו יכול לברך את הברכה הראשונה, והביא ראיה לדבריו מהטובל במקוה שמברך אף לאחר שגמר את טבלתו. אולם הגמרא דוחה ראיה זאת וסוברת שכיון שנדחה מהברכה הפסיד את ברכתו.
הראב"ד (הובא ברשב"א) סובר, שרק הראיה נדחתה, אך למסקנה יש לפסוק כרבינא. אולם הרשב"א עצמו סובר שאין הלכה כרבינא.
השו"ע (קסז,ח) פסק כרשב"א שאין הלכה כרבינא. שאם שכח ואכל ולא בירך המוציא, אם נזכר בתוך הסעודה מברך, ואם לא נזכר עד שגמר סעודתו, אינו מברך.
וביאר המשנ"ב (קסז, ס"ק מח) שברכת הנהנין הוא כשאר ברכת המצות שאין מברכין עליהם אלא עובר לעשייתן ולא אחר כך. והוסיף המשנ"ב שאם אפשר לו לאכול עוד מעט טוב שיברך המוציא ויאכל.
דף נא - ברכה מעין שלוש האם ניתן לברך בעמידה
פרק שביעי מסתיים בכלל ההלכתי: "והלכתא בכולהו יושב ומברך". על אלו ברכות חל הכלל שצריך לברכם בישיבה?
תוספות מעמידים דין בברכת המזון שחיובה מהתורה החמירו בה שצריך לשבת בזמן הברכה. אולם הרמב"ם בהלכות ברכות (ד,א) כתב: "כל המברך ברכת המזון או ברכה אחת מעין שלש צריך לברך אותה במקום שאכל, אכל כשהוא מהלך יושב במקום שפסק ויברך, אכל כשהוא עומד יושב במקומו ויברך, ...וכן אם בירך כשהוא עומד או כשהוא מהלך יצא ידי חובתו, ולכתחילה לא יברך ברכת המזון ולא ברכה שמעין שלש אלא כשהוא יושב ובמקום שאכל".
הרי ששיטת הרמב"ם שיש חיוב גם על ברכה מעין שלוש שחיובה מדרבנן. והסביר הגר"א (קפג,יא) שלדעת הרמב"ם חיוב הברכה בישיבה חל על ברכות שיש חיוב לברכם במקום ולכן גם ברכה מעין שלוש יש חיוב לשבת.
השו"ע (קפג,ט) פסק את שיש לשבת בברכת המזון והוסיף המשנה ברורה, שגם בברכה רביעית יש לשבת כדי שלא יזלזלו בה. ואת שיטת הרמב"ם לשבת גם ברכת מעין שלוש פסק השו"ע כיש אומרים. ובשו"ע לר' זלמן מלאדי (קפג,יג) כתב שיש לחוש לשיטת הרמב"ם. והדרך הנכונה לברך נאמר בירושלמי, שלא יברך והוא עסוק במלאכתו, ואסור אפילו עיסוק קל שאינו מפריע לכוונתו כיון שנראה כמברך בדרך עראי.