חובת אכילת פת בליל סוכות

פתיחה

הלכה ידועה היא שבניגוד לכל ימי חג הסוכות, בהם אין חיוב ללכת ולאכול בסוכה, והרוצה לאכול כל ימי החג פירות וירקות מחוץ לסוכה - הרשות בידו, הרי שבלילה הראשון של החג, ליל ט"ו בתשרי, ישנה חובה לאכול בסוכה פת. כאמור, מדובר בהלכה פשוטה ומוכרת, אולם בעיון מעמיק יותר נראה כי מאחורי הלכה זו ייתכן ומסתתרות כמה הבנות מעניינות בענייני ישיבה בסוכה ובענייני חובת אכילה ביו"ט.

סתירת הסוגיות

ראשונים רבים התקשו בשאלה כיצד זה קובעת הגמרא (כז.) כי רק בלילה הראשון של חג ישנה חובה לאכול בסוכה, והלא גמרא מפורשת במסכת ברכות (מט:) קובעת כי השוכח יעלה ויבוא בסעודה ביו"ט צריך לחזור ולברך כיוון שישנה חובה לאכול בשבתות ובימים טובים, והכוונה היא כמובן לאכילת פת, המחייבת בברכת המזון, וא"כ הלכה פסוקה היא שסעודות יו"ט כולם הינם חובה, ולא רק סעודת הלילה הראשון!

באופן עקרוני, בבואנו לבחון שאלה מעין זו, ניתן לתקוף את הבעיה באחד משני כיוונים:

א. מכיוון הסוגייה בברכות - הלכות סעודות יו"ט.

ב. מכיוון הסוגייה בסוכה - הלכות ישיבה בסוכה.

ואכן, בדברי הראשונים מצאנו את שני הכיוונים הללו.

חובת סעודה ביו"ט

תוס' (סוכה כז. ד"ה אי) סוברים שקביעת הסוגייה בברכות, שיש חובת אכילת פת בימים טובים, אמורה אך ורק לגבי לילי יו"ט ראשון של סוכות ושל פסח (שכן המקור לחובת האכילה בליל יו"ט ראשון של סוכות הינו מליל הסדר - 'בערב תאכלו מצות'), ולא לגבי שאר הסעודות בימים טובים. אולם, יש לשאול, במה נשתנה יו"ט משבת, שחייבת בסעודות פת?

הרשב"א בסוגייה בברכות מסביר כי בשבת ישנה חובת עונג, ואין עונג בלא פת, ואילו ביו"ט אין חובה שכזו, וממילא ניתן לאכול סעודות יו"ט גם ללא פת.

הרמב"ם, לעומת זאת, סבור כי גם ביו"ט ישנה חובת עונג:

"כשם שמצוה לכבד שבת ולענגה כך כל ימים טובים שנאמר לקדוש ה' מכובד וכל ימים טובים נאמר בהן מקרא קדש, וכבר בארנו הכיבוד והעינוג בהלכות שבת" (הל' יו"ט פ"ו, הט"ז).

ייתכן שמחלוקת הרמב"ם ובעלי התוס' תשפיע גם על השאלה האם ישנה לאכול סעודה שלישית ביו"ט. שכן, דעת האו"ז היא שחובת סעודה שלישית הינה משום עונג, ואם כך הרי שלדעת בעלי התוס' לא תהיה חובה לאכול סעודה שלישית ביו"ט, ואילו לדעת הרמב"ם - כן. אולם, אין הכרח בדבר, שכן ייתכן כי חובת סעודה שלישית אינה קשורה דווקא לעונג, ולא נאריך בכך.

עכ"פ, דעת התוס' היא שהלכות יו"ט כלל אינן מחייבות סעודת פת, ורק בלילי יו"ט ראשון של פסח וסוכות ישנה חובה מיוחדת לסעוד בפת, ורק בהם אדם צריך לחזור על ברכת המזון כאשר שכח יעלה ויבוא.

תשבו כעין תדורו

בעל המאור תוקף את השאלה היסודית מן הכיוון של הלכות ישיבה בסוכה. לדעתו, פשוט שישנה חובה לאכול סעודות פת בכל יו"ט, ולא כשיטת התוס'. אולם, יו"ט של סוכות הינו שונה, וזאת בגלל האופי המיוחד של מצוות הישיבה בסוכה, שכן כפי שהזכרנו, סוכה הוקשה לדירה, וכשם שבדירה אין חובה לאכול, כך גם בסוכה אין חובה, לאכול; ממילא, גם חובת הסעודה של יו"ט של סוכות מתבטלת, שכן סוכה דומה באופייה לדירה. החריג היחיד לכך הינו ליל יו"ט ראשון של סוכות - שם גזרה התורה במפורש חובת אכילה בסוכה.

כלומר, לדעת בעה"מ אופיו המיוחד של סוכות משפיע גם על הדינים הרגילים של קדושת יו"ט, וכיוון שבסוכות נאמר 'תשבו כעין תדורו', הרי שאין ביו"ט זה חובת סעודה כמו בכל יו"ט, חוץ מן החובה המיוחדת לאכול בלילה הראשון בסוכה.

וכאן יש מקום לשאול, האם לדעת בעה"מ נאמר שגם בשבת חוה"מ סוכות אין חובה לאכול שלוש סעודות, שכן אופי מצוות סוכה מבטל את הדינים הרגילים של סעודות שבת, או שמא יש לחלק?

נראה פשוט כי ניתן לחלק בין שבת לבין יו"ט ראשון של סוכות: בשבת, ישנה קדושה עצמאית של שבת המנותקת מקדושת סוכות; לפיכך, הלכות הנובעות מקדושת השבת אינן מתבטלות מפאת אופיו של חג הסוכות. אולם, ביו"ט ראשון של סוכות, כל קדושתו של היום נובעת מהיותו יום ראשון של חג הסוכות, וממילא אופיו של החג קובע גם את הלכות קדושת יו"ט, ובתוך כך את דיני סעודות החג ולכן אין חובה לאכול סעודות יו"ט ביום הראשון של סוכות.

סיום

עמדנו בקציר האומר על שתי גישות בדברי הראשונים ביחס לחובת האכילה בלילה הראשון של סוכות, אולם ישנן עוד כמה תשובות בראשונים לגבי הסתירה בין הסוגיות. מהלך מרכזי בדברי הראשונים הוא לומר שאכן ישנה חובה לאכול ביו"ט שתי סעודות, אולם החובה לאכול בלילה הראשון בסוכה מחדשת חיוב נוסף בעל גדרים משלו (ייתכן שישנה חובה לאכול כביצה, ייתכן שבלילה הראשון אין פטור של מצטער, ועוד). לא נדון כאן בדברי הראשונים הנוספים, והמעונין להרחיב יעיין במאמרו של הרב שמואל שמעוני בדף קשר לתלמידי ישיבת הר עציון, מס' 1066.

חג שמח!