לא מזמן שוחחתי עם יעלת חן מהמגזר הציוני-דתי, והיא הדגישה באזני, שגם אם היא מחפשת בחור אקדמאי, דתי –פתוח , עם משרה מסודרת, משפחה טובה, וכו', חשוב לה שתהיה לו שמחת חיים, או שמחה פנימית, חזרה והדגישה.
זו לא הפעם הראשונה שאני שומעת את המשאלה הזו, אבל סוף, סוף יכולתי לומר לה גלויות, מה שלא תמיד יש לי אומץ לומר, שנדיר למצוא את כל המרכיבים שהזכירה בנוסחא כימית אחת.
"לא תמצאי הרבה שמחת חיים או שמחה פנימית בעורכי הדין, המהנדסים ורואי החשבון למיניהם." אמרתי לה, "מה אני יכולה לעשות? זה המצב. אינני רוצה לעשות הכללות.יש קצת, אבל הם לא יספיקו לכל בנות המגזר". עשרות ההצעות הטובות שהיו לה התאימו בול למה שהיא מבקשת, אבל איך היא תוכל לראות את עצמה נשואה , והנפש חסרה את השמחה הפנימית הזו.
"אז תחליטי לעצמך שרק בתכונה הזו את מתמקדת", אמרתי לה, "ותתעלמי מהשאר. זה אומר, שהשמחה הפנימית תהיה העיקר, וכל השאר- טפל."
איפה אפשר למצוא את השמחה הפנימית המבוקשת?
בדיוק במקומות שבהם היא לא מחפשת אותם.
ארצנו הקדושה מוצפת היום בבחורי חמד, בעלי תשובה, ברסלבים, חב"דניקים, נערי גבעות, וסתם בחורים נאמנים ומסורים ועובדים, שגם ייקחו עליהם עול פרנסה, או עול תורה, פחות או יותר, בלי לתקתק כרטיס באיזה משרד בשמונה בבקר. תאמינו לי – יש להם שמחת חיים. אבל יעלת החן הנ"ל וחברותיה מן המגזר- פוסלות אותם מכל וכל. הבחורים הנ"ל לא מתיישבים ממש עם הציפיות שלהן, החינוך שלהן, החברה שלהן, או יותר נכון- למה שתכנתו אותן ההורים שלהן.
זוג צעיר ממכרי התפללו בראש השנה במרון, אצל רבי שמעון.
"חבל שלא נתת לנו כרטיסי בקור לחלק שם", אמרו לי, "עשרות בחורים רווקים, טובים ונחמדים מחפשים את זיווגם, רובם בעלי תשובה, מתחזקים. אולי לא מאלו שלמדו בצורה מסודרת ב"הסדר" ובאוניברסיטה, אבל בחורים מצוינים, עם שמחה פנימית.
כי השמחה האמיתית מוצאת לה משכן בלבו של אדם, כשהוא מחובר לה', כשהוא מחובר לארץ ישראל, כשהוא מחובר לתורה.. ולאו דווקא כשהוא מחובר לתלוש משכורת ומשרד.
מציאת שידוך כרוכה גם בחיפוש. חפשי. שבי מול דף גדול ולבן, נערת חמד שלי, ועשי לך רשימה. בשורה הראשונה תכתבי : שמחת חיים, באותיות קידוש לבנה, ובאותיות הקטנות תכתבי את כל השאר. בינינו, הרי את כבר בעצמך עובדת, מתפרנסת בכבוד, מסודרת. זה לא שתמצאי את עצמך חסרת כל.
שווה לך בשביל השמחה הפנימית, להחליף דיסקט של שמירת מצוות. אז לא תחזיקי בבית טלביזיה. אז תתלבשי קצת יותר צנוע. מה הקולנוע והמכנסים נותנים לך, בינינו? ריקנות.
בשביל שמחה פנימית, שווה לעשות סוויטש. לא בטוח שזה קל כל כך. אך שווה להתאמץ, אם יש רק רצון.
שנזכה להיות בשמחה תמיד.