השבוע פגשתי אישה מדהימה, "מצחיק שאני בת ששים" היא אומרת, "הגיל הזה בכלל לא מתאים לי". היא לא מנקה לפסח, היא יוצאת קבוץ חילוני והיא לא יודעת מה החג הזה וכל העניינים סביבו. "ובכלל, עוד מעט יהיו סופות אבק. אני וא-לוהים צוחקים על כל מנקי החלונות". פטרה את שאלותיי בחיוך גדול.
למרות שאין לה הרגלים וחינוך, היא החליטה השנה לחוג את ליל הסדר עם ילדיה.
אז איך אתם מנהלים את ליל הסדר, שאלתי מתוך סקרנות.
"יש לי חתן חוזר בתשובה, והוא יודע איך לנהל את ההגדה. אנחנו נשב ונשאל את הילדים וכל אחד ידבר על מה זה בשבילו המילה חופש. נשיר שירים, ונאכל את מה שצריך וככה..."
מסביבי המולת הפסח הרגילה. את החצר שלי ממלאות השכנות בשקיות בגדים לנזקקים ותושבי הגבעות בשומרון, ושכנה אחת שהבטחתי לכתוב עליה: "מזמן לא כתבת עלי" התלוננה, מרוקנת את המחסן שלה אצלי בחצר...
האם אנחנו טורחות סתם? האם אנחנו חולות ניקיון, משוגעות? ולמה דוקא נזכרנו לכבוד פסח? ומה מדרבן אותנו להעיף פתאום מן המחסנים דברים שצברנו שנים והעלו אבק?
 |
|
האם אנחנו חולות ניקיון? (צילום: jsgphoto-cc-by-nd)
|
הרב קוק כותב ש"פסח ישאר לעד האביב של העולם כולו". היציאה ההיסטורית של עם עבדים שיצא ממצרים לעבר השגת חזון ויעוד, צועד בנחישות בדרך להגשמתו, היא הסמל לתקווה, הסמל לחופש. זהו השחרור מכבלי עבר, ממחסני אידיאות שנתקעו לנו בראש, מדפוסים שהשתעבדנו להם, ונמאס לנו- די! הגיע הזמן לזרוק ולהעיף לפח!
יציאת מצרים היא בשורה לאנושות, בשורה לאדם, כי הוא מסוגל לשנות, מסוגל להגשים חלום , לשאוף לטוב. לטוב שטמון בו.
בארצות הברית עשו מחקר חברתי ומצאו שהילדים בגיל צעיר מאמינים בא-לוהים. באופן טבעי, גם אם לא חינכו אותם לכך. אחרי שנים, אם לא קבלו חינוך לכך, האמונה עלולה להתערער. תינוק, כיוון שהוא הכי קרוב כרונולוגית לבורא שלו- יודע במי להאמין.
נשים, המברכות כל יום שעשני כרצונו, מכוונות יותר מדויק לרצון הא-לוהי. לכן אנחנו מנקות וזורקות לפח, והגברים הולכים ומקטרים. הללו- לא אוהבי שינויים הם. בזכות נשים צדקניות יצאנו ממצרים ובזכותן נגאל. בתוך העבדות, בתוך השחור, החביאו נשים את התוף והמצלתיים- הן קרצפו ומרקו וחלמו חלום של גאולה. תוך כדי המירוק והקרצוף אנו נושאות בקרבנו את חזון השינוי והיציאה לחרות. בשבילנו- הניקיון הוא לא שעבוד- להיפך- הוא הסמל לחופש. החופש לצאת ממסגרות, החופש לעשות סוויטש בקיפאון מחשבתי.
כך אישה חילונית בהגדרה, בגיל ששים, מוצאת בנפשה את המוטיבציה לערוך סדר- בעזרתו של בעל תשובה.
מי שהוציא אותנו ממצרים ונתן לנו את תורתו מאמין בנו ויודע שאת גרעין האמונה לא ניתן להוציא מקרבנו. מי שהוציא אותנו ממצרים מוביל אותנו תמיד קדימה, לא משנה מה יעבור עלינו. עברנו את פרעה, נעבור גם את אובאמה.
ולכל אחד מאתנו מתאים לאוורר דפוסי התנהגות נושנים שנתקעו לו במחסן, להשיל מהכתפיים התנהגויות שקצנו בהן- ולהתחדש. הבשורה היא לכל אדם באשר הוא- אתה יכול, אתה מסוגל- לעשות שינוי במחשבה, בהרגלים, להפוך את הכול לחדש.
חג שמח וגאולה בדרך!