ידידתי החרדית הסובלת

עם צאת ספרו של יובל אליצור, "האיום מבפנים החברה הישראלית בצבת החרדים", קמו מול עיני הנשים החרדיות שפגשתי במהלך השנים.

אני שומעת אותן, כואבת את כאבן ושותקת. מה כבר אני יכולה לומר לנשים, שמציאות חברתית ופוליטית מערערת את שלומן, בריאותן, שלוות הנפש שלהן? איך אביע את דעתי על סגנון החיים שלהן, כשהנישואין שלהן במשבר, כשהן שוקלות אם להתגרש או להישאר, וממני נדרשת רק תמיכה?

מה עובר עליהן, על חברותי החרדיות?

מדובר בגילה, רינה , דיצה וחדווה. אהבה, אחווה, ורעות.

גילה לא בדיוק יודעת ממה בעלה מתפרנס. אבא שלה דווקא עבד לפרנסת המשפחה, ובלבה קפידא סמויה על בעלה שאין לו פרנסה קבועה, אבל היא שותקת בגלל שלום-בית. אין היא מוצאת עוז בנפשה לקום ולעשות מעשה ולעבוד במקצוע שלמדה. הבן שהגיע לפרקו, בן תורה ומתפרנס מיגיע כפיו. אך זו הצרה, הבחורה המקסימה שהציע השדכן אמנם נפגשה אתו, אך היא מחפשת תלמיד חכם, אחד שישב וילמד. האם צעירה זו מודעת לקשיים של חיי הנישואין העומדים בפתח? וגילה -עיניה כלות.

מה עבר עליהן במהלך השנים?(צילום אילוסטרציה: Danndalf-cc-by-sa)

רינה במשך שנים שגשגה בעסק מצליח. מה עשה בעלה בינתיים? קצת מכל דבר. לא משהו רציני. כשהעסק קרס, האשים אותה ברשלנות. הסתגר בד אמותיו. היא נותרה עם בעיות כספיות, עם בן זוג מאשים ולא תומך, ובעיקר עם עול כבד על הכתפיים ותחושת כשלון ואשמה.

דיצה וחדווה הן בעלות תשובה ממוצא ספרדי. הקימו משפחות ברוכות ילדים וקיוו לטוב. אלא דא עקא, שבחברה בה משדרים לגבר לא לקחת אחריות ולא לשאת בעול- מרגישה האישה, בסופו של דבר, שהיא מתמוטטת. אני פוגשת אחת, רגע לפני שהיא בבית הדין, פוחדת מהבעל המניפולטיבי שיפגוש בה מול הדיינים וינצל את חולשתה הרגעית. אחרת, תמשיך לטפל בבעל נתמך, והיא דומעת, כי הוא אלוף נעוריה.

אהבה התייעצה עם רבנית שדרבנה אותה להפסיק לעבוד, בכדי לגרום לבעלה לצאת ולעבוד בעצמו. שנה שלמה של פת חרבה ומרגרינה הוציאו את הבעל לשוק העבודה. אבל אחווה לא חושבת שאצלה זה יעבוד- "לא אכפת לו, הוא יהיה מוכן גם להתפרנס מן הצדקה, ואני לא מוכנה לזה".

תחת החופה הוא הבטיח אחרת(צילום: justinoberman-cc-by-sa)

את רעות הצעירונת פגשתי בפתח ביתי אחרי פסח. היה זה אחר צהרים אחד, כשאני באמצע גיהוץ ערימת חולצות שהצטברו לי מן החג. היא הקישה בדלת ביתי, צעירונת חרדית שבקשה צדקה למשפחות נזקקות. אחרי שתרמתי לה וסגרתי את הדלת, עצרתי רגע וחשבתי- ולמה לא הצעתי לה, עם גבי השבור, שתחליף אותי בגיהוץ ואשלם לה, יותר משיטוט ברחובות בפשיטת יד לא?

ממטפל משפחתי נודע לי על הכמות הרבה של זוגות חרדים המגיעים לטיפול. הם מתחתנים ונופלים מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, לא זה מה שציפו מזוגיות ונישואין. עולמם קורס עליהם לאחר שיצאו מחממת הישיבה. התופעה הזו מסתננת גם לחוגים משלנו, במקומות בהם מתרחש חיקוי של חברה חרדית נתמכת.

איך קרה שבחור תחת חופה חותם בכתובה: מזונותיכי וכסותיכי, אבל בחותמת הכשר של רבנים, הוא משנה את ייעודו והופך לנתמך?

גם אני אוהבת תורה ומכבדת תלמידי חכמים. אני גם בעד מצוות צדקה, ולא מהרהרת אחר הדופקים בפתח ביתנו. מה חשבו חכמינו על לומדי תורה? רק אחד מאלף מתאים להיות תלמיד חכם. את המתאימים ביותר עלינו להוקיר ולתמוך, האחרים שישתלבו בחיים הרגילים. איך קרה שהחברה החרדית התגבשה לצורת חיים מוזרה ובעייתית?

הכל קשור לארץ ישראל ותפיסת הציונות והגאולה.

הממשלות החולפות בישראל חבקו את שיטת החשיבה הגלותית של החרדים, חבקו אותם חיבוק דוב כדי לתת לגיטימציה לאסכולות פוסט ציוניות, המשמיטות את הקרקע תחת רגלינו. בעצם החברה החרדית, המתכחשת לשיבת ציון, רואה במציאות חיינו גלות. בכך, צורת החשיבה שלה תואמת את תכניות העקירה, ההקפאה, הגרוש, הפינוי, ההריסה, של ממשלות עם אגנדה של התקפלות מול לחצים בינלאומיים- הרוצים לראות אותנו מתפזרים עוד פעם בין הגויים כדי שיוכלו לכלותנו או למצער- להקטיננו ולמזערנו.

אתן, חברותי הנשים החרדיות, מבלי דעת, מאמונת חכמים תמימה, נפלתן קרבן למזימה הזו. אתן משתפות פעולה עם מזימות בינלאומיות ולאומיות, ולא נותנות את הדעת, שיכולתן, בשינוי מהותי של המחשבה להפוך את הבעלים שלכם לאנשים יצרנים ובעלי אחריות. או אז, החברה החרדית ,כולי תקווה, לא בקלות תיכנע לסחיטות פוליטיות - לא בקלות תמכור את מצוות ישוב ארץ ישראל . או אז יבנו דירות במחירים מוזלים לכל דיכפין, ברמת שלמה, פסגת זאב, ובכל מקום בארץ, גם מעבר לקו הירוק. או אז, יוכלו זוגות צעירים חרדים להתחתן, בלי למוטט את ההורים מבחינה כלכלית, כי הדירות לקניה והשכרה יהיו בסכום השווה לכל נפש.

או אז, ישגשגו בארץ משפחות ברוכות ילדים בנחת ולא בצער, בשלום-בית אמיתי, ויהוו מודל לחיקוי מבלי לגמגם ולהתנצל. או אז... חזון אחרית הימים, וגאולה קרובה לבוא.