עמדנו בגשם ונרטבנו עד לשד עצמותינו.
מי שהביאה מטריה הכניסה עוד חברה תחת כנפיה.
ולא ידעתי אם הפנים רטובות מגשם או דמעות. ולא שמתי לב בכלל שאני נרטבת. בכלל באתי עם כפכפים.
נפתחו השמים והכבישים התמלאו בנהרות של מים.
בית הכנסת בקדומים לא הכיל את הכמות האדירה של האנשים שנהרו מכל קצות הארץ ללוויה של עידו זולדן, הי"ד.
עידודי.
באותו יום האדמה רעדה.
"ה יודע את מי הוא בוחר" אמר לי בני בבקרו של יום שלישי." קרבן ציבור. עידודי היה איש אמת, עשייה של קודש, בלי דבורים. מה שצריך לעשות- עושים".
הרבה דיבורים היו בלוויה. על הממשלה- על הצבא- על האמריקאים- על אנאפוליס- על אולמרט- על שחרור מחבלים. דברו על פתיחת הגבולות והמחסומים- על התיישבות. על חומש.
דברו על המשפחה, משפחת זולדן. מכירה אותם עוד מרמת-גן. מילדות. מרים - איזה צער.
דברו על עידו, על צדקותו, על ישרותו. על תהילה אשתו החזקה . על הילדים.
דברו על פתרונות.
כל כך הרבה דבורים והוא היה איש של מעשים.
את בוחנת את לבך ומחפשת תשובה אחרת.
למה אנו נדרשים לשלם קרבן ציבור?
כמה נפגעי טרור את פוגשת בלוויות האלו- כבר כל כך הרבה שנים!
לוויות.
את הולכת ללוויות ואת הולכת לניחומי אבלים. לאו דווקא של נפגעי טרור.
בכל מקום את פוגשת את אותם האנשים- כמעט.
הלוויה של ר אברום שפירא בחג סוכות. הוא נפטר בשיבה טובה, אבל בכל זאת- השאיר אותנו יתומים.
ואת נזכרת, הן היית בקדומים בלוויה אחרת בחג סוכות- בהושענא רבא בעצם- מזמן - של הרב בנימין הרלינג הי"ד, נרצח במורדות הר עיבל, שנים עברו מאז.
ניחום אבלים אצל גולדברג, הרב קרויזר, משפחות מצפה יריחו- תאונת דרכים.
זה משנה?
האבל והאובדן הם אבל ואובדן.
דברו על יוסף הצדיק.
באופן טבעי, אנשי השומרון הקרובים לשכם מדברים תמיד על יוסף הצדיק. בזכות יוסף הצדיק.
מה זה אומר לנו- יוסף הצדיק?
חוץ מחרפת הקבר הנטוש, השרוף, המבוזה שאינו בידינו.
האם יוסף הצדיק כועס עלינו?
לקחתי עצה מן הנוער.
נוער הגבעות הגיבור, העשוי ללא חת. אלה לומדים ואלה עובדים. מה הם אומרים?
יוסף הצדיק- זה קודם כל שמירת הברית והעיניים, אומר לי הלומד, ונועץ בי מבט בוחן כליות ולב. מה עשיתי?
בלי קולנוע וטלביזיה- אומר לי בחור צעיר - זה יוסף הצדיק. שמירת הברית והעיניים. דבר ראשון. מה זה שתלמידי חכמים רואים טלביזיה? מה זה צריך להיות?
מה הבילוי העיקרי של הנוער בשומרון, סחים לי נערי הגבעות, לא פאבים, לא מועדוני ריקודים, ולא קניונים.
לא מחשב ולא טלביזיה.
הקמת מאחז, בניה עברית, פותחים דף לימוד ורצים על הגבלאות. זה הבילוי העיקרי שלהם- ב"ה. מתחתנים צעירים.
"נראה לך שהבעיה היא אולמרט?" אומר לי צעיר אחר "בואי אני אראה לך מה כתוב. הוא פותח לי "בן איש חי" ומראה לי, שאם אנחנו עושים רצונו של מקום- מעמיד לנו ה מנהיג שהוא ראש, ואם אין אנו עושים רצונו של מקום- מעמיד לנו מנהיג שהוא זנב, ואנו נופלים עם הזנב על הראש.....
זאת ההרגשה, נופלים על הראש.
אם כן, הבעיה היא אנחנו - לא אולמרט.
יוסף הצדיק. בפרשיות אלו שאנו קוראים בשבתות הללו מוכרים אותו , זורקים אותו לבור, כמעט הורגים אותו.
כל שנה מחדש.
מה רצה יעקב אבינו מבניו?
שיהיו מאוחדים, קודם כל. ואנחנו מה? מפורדים, מפוררים. בסחף של בחירות מוציאים דיבה. בחירות פה ובחירות שם, ומפלגות מפליגות בהתפלגויות.
והעם הזה, שצמא לבשורה, מה הוא רואה מול העיניים? דתיים משונים, בכל מיני צבעים, בכל מיני דעות. ראש לכאן וראש לכאן.
ואיך לא ניפול כך על הראש?
עמדתי בגשם, וראיתי סביבי חיילים וחרדים, מתנחלים ורבנים, וסתם עמך מכל מיני מקומות. כולנו מקושרים.
באמת ריבונו של עולם, אכפת לך כל כך שמירת עיניים וברית עד שאתה לוקח מאתנו את הבחור הצדיק הזה? ועד שכולנו נתקן את הדעת, ואת העיניים ואת הברית ואת הצבא וחברי הכנסת והמועצות בבחירות הקרבות- זה מה שאתה מתכנן לנו? ללכת ללוויות?
אז נכון שיש פה הרבה מה לתקן- מי ברא אותנו מושלמים? אבל בינתיים- אם נבחן כליות ולב נשים לב לדבר אחד, למרות כל ההתפלגויות-
"שמע ישראל ה אלוקינו ה אחד".