הרב מרדכי אליהו הסתלק מאתנו, ואי אפשר לי לעבור לסדר היום מבלי לכתוב עליו. מכיוון שהטור שלי מתמקד בנושא של זוגיות, ברצוני להאיר את דמותו של הרב כפי שהכרתיה מזווית ראיה זו.
עוד לפני שנבחר להיות רב ראשי, היה הרב מרדכי אליהו מעביר לנשים שיעור בדיני טהרת המשפחה בשכונת קריית משה בירושלים. מאוחר יותר קובצו הדינים בספרו "דרכי טהרה". הרבנית צביה שתחי הייתה יושבת בפתח המטבח הקטן, משגיחה מצד אחד עלינו הנשים, שהכול יהא כשורה עם השיעור, ומצד שני שמה לבה אל ילדיהם הקטנים, ואל הסיר המתבשל על הכיריים. זה היה לפני יותר משלושים שנה.
מלכתחילה היה זה בית לעם, בשביל העם. הרב אליהו העביר שעור בטהרת משפחה ודיני שבת, כדי לחזק את הבית היהודי, כדי לחזק אותנו- הנשים. מעביר היה את השיעור ועיניו נעוצות במפת השולחן שלפניו מתוך צניעות וקדושה.
מהכרותי האישית עם הרב מרדכי אליהו, התגבשה בי ההכרה, שהרב מכבד את האישה באשר היא, ורוצה בטובתה. תמיד ידעתי שאם נבוא אליו לייעוץ, הוא יקשיב לי ויהיה לצדי. מכאן הבנתי את העוול העצום הנגרם לאישה מחוסר ידע ובקיאות בהבנת מקומה בחברה היהודית, עוול שמקורו בבורות. "צריך לרומם את האישה, לשמח אותה, לכבד אותה" היה אומר.
בהתייעצות פרטית, היה הרב מרדכי אליהו מישיר מבט, וקורא אותך כמפה. בקצור נמרץ היה אומר את דבריו, ורק לאחר זמן הייתי מוצאת עצמי ממשיכה לנתח לפרטים מה אמר ולמה התכוון.
ספרו של הרב- "דרכי טהרה", היה חידוש עבורנו, מדריכות הכלות. הרב אליהו לא היסס לכתוב ולתאר מצבים שבתפיסה שמרנית הצניעות יפה להם. כל זה בא ממקום טהור וקדוש של מגמה לחיזוק שלום בית, ממקום נכון ומדויק של שמחה בבית. זוגות רבים נהגו להתייעץ עמו, ושנים רבות ליוותה אותי ההרגשה שדמותו המכילה, המקבלת כל אדם ללא שיפוט וללא נזיפה, היא שהביאה זוגות רבים לראות בו מקור לתמיכה, ושמירה על התא המשפחתי.
זוגות רבים היו באים אליו לברר אם יש ביניהם התאמה לפני חתונה. מעודי לא שמעתי שאמר פעם לשניים שבאו להתייעץ אתו - לא להתחתן. בדרך כלל, לאחר עיון קצר בשמות ובנתונים היה אומר: ברכה והצלחה. לבחורות שבאו לקבל ממנו ברכה לזיווג היה נוהג לומר: "שחתן ימצא אותך מהר!". גם ברכה זו- מה משמעותה? האחריות על כתפי הגבר שאמור לחפש אותך, הצלע האבודה שלו.
ביתם של הרב והרבנית שתחיה היה בית פתוח לרווחה למצוקות ובעיות בעם ישראל. לפני הלידה האחרונה שלי, כשכבר לא הייתי כל כך צעירה, היו לי קצת היסוסים ושלחתי את בעלי לבקש מהרב כסגולה או את הטלית שלו או איזה קמע. "אשתך לא צריכה שום סגולה". אמר לו הרב, "היא תלד בקלות והכל יהיה בסדר". כך היה.
מפונקים היינו, צדיק התהלך בינינו, ואנו חשבנו שזה מובן מאליו. התרגלנו, כאילו זו דרך העולם, להיכנס אליו עם בעיותינו. מפונקים היינו. מה יהא עלינו?
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ויהיה מליץ יושר עלינו.