בזמן האחרון פשטה בינינו אופנה חדשה. כולם נכנסים לפייסבוק. למי שלא מבין על מה אני מדברת, הרי העדכון. הפייסבוק הוא מעין מאגר ממוחשב של שמות ופרצופים של אנשים, ועוד שלל פרטי אינפורמציה על הרשומים בו.
אז מה שקורה לי בזמן האחרון, כשאני מביאה הצעה לפנויים-פנויות המחפשים את החצי השני, הם קודם כל בודקים איך הבן-אדם נראה בפייסבוק. ואז, אם הוא/היא לא נראה/ית להם, לא יוצאים אפילו לדייט.
בעבר הרחוק זכורה לי איזו שיטת שדוך, שבה מראים לאדם וידאו מצולם של המשודך/כת- ולפי זה מתקבלת ההחלטה אם להיפגש או לא. גם את זה לא אהבתי. שכן בשורה התחתונה, ההחלטה עם מי להינשא, עם מי לנהל את כל חייך, מתקבלת על פי תמונת מחשב, שבמקרה הטוב צולמה ביום מוצלח.
פעם יצרתי קשר עם איזו שדכנית מן המגזר החרדי, והיא ספרה שיש לה כרטסת לקוחות , בלי תמונות. היא גם לא נוהגת להיפגש עם הלקוחות שלה. משדכת ככה, בלי לראות. לראות את האדם המשודך, זו גאווה. אמרה לי. וכי מי את שתחליטי לפי מראה אם פלוני מתאים לפלונית? נקודה למחשבה! אמנם ברוב משרדי השדוכים לא מתנהלים כך, אבל יש בדברים אמת עצומה! הכרתי שדכנית, רותי, ז"ל, ששדכה על פי קול בלבד. היתה מראיינת אנשים בטלפון- וכך משדכת.
 |
|
איך אפשר בלי תמונה? (צילום: אתר פייסבוק)
|
מי הוא האדם, ומה הוא האדם? כל אדם הוא בעצם כוס מים. הכוס, זה החפץ העשוי מזכוכית, הוא רק הכלי שמכיל את המים, לבל ישפכו ויתפזרו. העיקר הוא המים, מה שנמצא בכוס. אותם אנו מחפשים, בם חפצנו. אם נחפש להגדיר מיהו האדם או מהו האדם, הרי זה המכלול של כוס ומים, גוף ונשמה בתוכו.
אמנם נכון שנאה לשתות בכוס נאה, כי כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם, אבל ידוע שכוס יכולה להשבר, להסדק, הציורים עליה יכולים להטשטש, לאבד מזהרם, המתכת הכי זוהרת מאבדת מברקה. בלי כוס נסתדר יפה מאד, אבל בלי המים? הרי נאבד את חיינו.
דומה הדבר לאותו ספור מפורסם על ר יהושע ובת הקיסר. ר יהושע היה תלמיד חכם גדול ומפורסם בחכמתו, אך מכוער היה. לגלגה עליו בת הקיסר- הכיצד זה חכמה כמו שלו שוכנת בגוף כל כך מכוער?
אמר לה ר יהושע היכן מחזיק אביך המלך את יינותיו?, בכדי חרס, כמובן ענתה בת הקיסר. בכדי חרס? הקשה ר יהושע, בכלים פשוטים ועלובים? מן הראוי שמלך גדול כמותו יאחסן את יינותיו בכלי זהב וכסף! הציע ר יהושע.
הלכה בת הקיסר וציוותה על עבדי המלך למזוג את יינות אביה מכדי חרס לכדי כסף וזהב. כעבור זמן קצר התקלקל היין ונזרק. הלכה בת הקיסר בזעף לר יהושע והלז העמיד אותה במקומה- תוך שהוא מראה לה את ההשוואה המתבקשת בינו לבין כדי היין של אביה.
וכאן נשאלת שאלה: האם לא יתכן שיהיה אדם גם חכם מאד וגם נאה? ברור שאפשרי הדבר. אבל כנראה יש פה מסר עבורנו. כי מן הסתם אדם נאה מאד מרוכז יותר בעצמו ובמראהו החיצוני ולא בעומק נשמתו, חכמתו וכיוב. כנראה שחכמים כבר עמדו על טבעו של עולם, ועמדו על טבע האנושות.
אין בדעתי, חס וחלילה, לפסול את האופציה, שאכן המראה החיצוני חשוב, רלוונטי לנו, ומהווה בסיס לבחירת בן זוג. אבל כל זה- אחרי שנפגשתם. לא יכול להיות שאנשים יפסלו מועמדים לשדוך על סמך תמונה שטחית בפייסבוק. האם הפייסבוק הוא זה שיקבע לנו עם מי נתחתן?
בפגישה של שני אנשים האחד מול השני, יש מכלול של קשר אנושי: ניצוץ בעיניים, שפת גוף, עושר הבעה, ומשהו , שלא ניתן להגדרה, לא מצולם היטב, ולא ניתן לתפיסה אלא בפגישה אחד על אחד- כריזמה. יש שקוראים לזה כימיה. המפגש, השיח, הקשר והתקשורת, המשהו שזורם בינו לבינה, הגשר שנבנה מאחד לשני, זה פירושו של חיפוש אחר החצי השני. החצי השני הוא לא רק פייסבוק.
רבותי- אל תוותרו על המים. והרי כבר אמר מי שאמר : הוי, כל צמא לכו למים. אל תוותרו על הכריזמה, אל תוותרו על המפגש. לצערי, החשיבות שאתם מעניקים לפייסבוק, מותירה אתכם עם חצי הכוס הריקה.