מפעם לפעם מעוררות פעילות בעמותת "נשים לגופן" את סוגית חוק ההפלות במדינת ישראל. עמותת "נשים לגופן" דוגלת בעמדה לפיה האישה היא אדון לגורלה, ורק היא יכולה להחליט אם להפיל את העובר בבטנה אם לאו. עמותה זו מתנגדת לכך שגורמים אחרים יהוו משקל בהחלטותיה. ברצוני לחדד ולהדגיש מספר היבטים שמעדיפים להתחמק מהם.
כל שנה בתקופה זו, תקופת פרשיות שובבי"ם, בה אנו מתחילים לקרוא בחומש שמות את תלאות בני ישראל במצרים, עולה וצפה הדילמה, מי אמור להחליט האם לעשות הפלה? התורה והרבנים? המדינה והחוק? האישה בעצמה? העובדות הסוציאליות? בתי החולים והרופאים?
 |
|
"פרו ורבו ומלאו את הארץ" (צילום: Bethany L King-cc-by-nd)
|
למה אנחנו יולדות בכלל
מסתבר שאיננו יולדות עבור עצמנו וטובתנו הפרטית, למרות נטייתנו הטבעית להרגיש כך. המצווה הראשונה בתורה לבני אדם באשר הם, היא "פרו ורבו ומלאו את הארץ". זו לא מצווה ליהודים בלבד אלא לכל ברואיו של הקב"ה. בורא עולם ברא את העולם עבורנו, כשאנו מתרבים אנו מעצימים את דמותו. הריגת יציר כפיו של בורא עולם, חלק א-לוה ממעל, ממעטת את דמותו של הבורא.
נשים תמיד ידעו זאת, העולם ידע זאת. "הבה נתחכמה לו פן ירבה" אמר פרעה במצרים. פרעה הבין את החשיבות של ריבוי עם ישראל והתעצמותו הרוחנית. נשות ישראל במצרים ילדו בסתר והחביאו תינוקות. המיילדות העבריות נאבקו בגזירת פרעה. בדורנו, התמעטות האמונה מכשילה נשים ומסבכת את תמונת עולמן הפנימית. החיבור שלהן לה לא ברור. הספק מחלחל בצדקת ההיריון, יהיו הסיבות אשר יהיו. סוציאליות, כלכליות, פסיכולוגיות או חברתיות.
מי מבקשת לעשות הפלה?
ברור שיש מקרים בהם ההלכה היהודית מתירה לעשות הפלה בשלבים מוקדמים של ההיריון, אך לא אפרט.
השנה נחשפתי לאישה צעירה דתית נשואה, אם לילדים, שנכנסה ללחץ מהיריון בלתי צפוי. היא לא הייתה בטוחה שתוכל להתמודד עם ההיריון. היא הייתה זקוקה לחיזוק, עידוד ותמיכה. בסופו של דבר היא לא עשתה הפלה, ושמחנו עם הטלפון שהזמין את בעלי להיות סנדק לבן שנולד.
 |
|
לא את הסוגיה - אלא העובר שלך(צילום: loveloveshine-cc-by-nd)
|
מקרה אחר של צעירה שהרתה לחבר חשף אותי למציאות חברתית בה כמעט כל הגורמים במדינת ישראל ממליצים לא להשאיר את ההיריון במקרה כזה. עובדים סוציאליים, שרותי רווחה, הורי הנערה (בית דתי) ואפילו רבנים שהולכים להתייעץ אתם. לא תמיד במקרים כאלה החבר מרגיש בשל לנישואין, כך שברור שבינתיים מגדלת את התינוק אם חד הורית צעירה.
מתברר שמחקרים בעולם מראים שפסיכולוגית, הנזק הנפשי שנגרם לנערה צעירה בעקבות הפלה הוא פי כמה ממציאות חדשה בה תהייה אם חד הורית לתינוק, ללא מסגרת נישואין. לא מזמן התוודו בנות צעירות בגיל תיכון, כשהן ממררות בבכי באזני בעלי, על כך שהפסיקו הריון לא רצוי, והן מתייסרות על כך.
מקומם אותי לשמוע בחור דתי מתקשר לרב בשאלה: "הרב, האם מותר לחברה שלי לעשות הפלה? לא ידעתי שהיא תכנס להריון... זה נפל עלי... וכדו?" מדוע נזכרים ברב רק כשהעובר הוא כבר עובדה מוגמרת? איפה היו קשריך עם הרב לפני שהכנסת נערה להריון? ואם עכשיו הרב יתיר לך לעשות הפלה מסיבות השמורות עמו, מה יהיה בפעם הבאה כשתהיה עם נערה? האם גם אז ההיריון ייפול עליך? המציאות בה קל לעשות הפלה בכל מקרה של קיום יחסי אישות לפני נישואין גורמת לזילות בחיי אדם, זילות בכבוד האישה וזילות בדמותו של הקב"ה בעולמנו.
ראוי שבחברה מתירנית הנותנת הכשר ליחסי אישות מחוץ למסגרת משפחתית - ייקחו בני האדם אחריות על תוצאות מעשיהם ולא ינפנפו בסיבות סוציאליות וכלכליות. לאחרונה התברר לי שמבחינה משפטית, יש מעמד לעובר כישות עצמאית ויורשת. לבוא ולומר שהאישה היא אדון לגופה זהו שקר גס. לא מדובר בך, אישה, אלא בנשמה הצומחת בך. לא את הסוגיה - אלא העובר שלך. לא את הסוגיה- אלא עם ישראל, לא את הסוגיה - אלא מציאות רחבה וגדולה פי כמה ממך. ואם נתמקד רק באישה, גם היא עדין לא יודעת מה טובתה. מתברר שטובתה בסופו של דבר, היא לא לגרום לעצמה נזק נפשי וגופני בלתי הפיך.
הייתי בבית חולים והחזקתי בידי את התינוקת שנאבקתי ותמכתי באמה הצעירה שלא תפיל. בשרי נעשה חידודין, חידודין למחשבה מה היה עולה בגורלה של נשמה מתוקה זו אם היו גוזרים עליה לעבור מן העולם.... "היא השתנתה והתבגרה" אמרה לי אם הצעירה על בתה שעשתה ממנה סבתא - ללא חתונה. התמיכה המשפחתית ולקיחת האחריות היא משמעותית, ואני מאחלת להם רק טוב, מתפללת, שה ימשיך להיות בעזרם.