האלימות נגד נשים- איננה דבר חדש, גם לא המצאה מודרנית. מדווח עליה, מראשית ימי האנושות עלי אדמות, בספר "בראשית". הגבר האלים הראשון נגד נשים, מסתבר, היה מיודענו - לֶמֶךְ.
בראשית, ד, י"ט:
וַיִּקַּח-לוֹ לֶמֶךְ, שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם הָאַחַת עָדָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה:
רש"י:
שתי נשים. ב"ר כך היה דרכן של דור המבול אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש זו שהיא לתשמיש משקה כוס של עקרין כדי שתעקר ומקושטת ככלה ומאכילה מעדנים וחברתה נזופה ואבלה כאלמנה.... עדה- היא של פריה ורביה על שם שמגינה עליו ומוסרת מאצלו...צלה היא של תשמיש על שם שיושבת תמיד בצלו.
זו הייתה דרכו של דור המבול, שמבחינה כרונולוגית התנהלו בעולם אחריו, אבל למך הוא היה המחדש, שבמקום אישה אחת- לקח לו שתיים. בכך גרם להן, לנשותיו, להיות אובייקטים, חפצים, שיש להם יעוד, שיש להם תפקיד, לפי ראות עיניו ומדוחי לבו. אחת- מכונת לידה, והשנייה- פילגש ליופי. מאז ימי למך, התופעה הזו התפשטה בעולם וגרמה , בעצם, פיחות בכבודה של האישה ובהכרה בכך שהיא אדם , אישיות משל עצמה, ולא מושא לרצונותיו של האיש.
היום- העולם מתיימר להיות שונה, לחוקק חוקים נגד האלימות, לפרסם מאמרים, ולהעביר הרצאות וסמינריונים. אך בעצם, שום דבר לא ישתנה, אם האשה, באופן סמוי וגלוי תמשיך להיות אוביקט . זה בא לידי ביטוי באופנה, בפרסומות. בתנאי עבודה, בשכר במשק. זה בא לידי ביטוי במוסכמות חברתיות , גם בחברה דתית, וגם בחברה לא דתית. על אנשי החינוך לתת את דעתם לכך שכבר בבתי הספר , בגיל ההתבגרות, ובמסגרות לימוד שונות יתקיימו על הנושא דיונים נוקבים, עם מודעות עצמית.
איך התחילה, אם כן,האלימות נגד נשים במשפחה?
אחרי שלמך רוצח בשוגג את קין ואת נכדו תובל-קין הוא יוצא בקול גדול:
"ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזינה אמרתי כי איש הרגתי וכו".
כותב על כך המלב"ים בפרושו על התורה:
"יספר שהגם שקין יסד עיר וקבוץ מדיני ותקן נימוסים להנהגת החברה, בכל זאת אם לא התבונה תתן קולה ואם לא יהיו האנשים בעלי יושר ואוהבי צדק בטבעם לא יועילו הנימוסים, שאם יעמוד איש עריץ ישחק לכל חוק ונימוס ויגזול משפט וצדק, שכן למך, נכדו אחרי אשר גברה זרועו ע"י בניו וגבורתם וממשלתם היה דרכו לאמר לנשיו אתן עדה וצלה {גם אם לא הייתן נשי}שמען קולי ואל תמרו את פי, וכ"ש אחר שאתן נשי למך והאשה צריכה שתהיה נכנעת לבעלה, א"כ האזנה אמרתי{האזנה קלה משמיעה, ר"ל אף האזינו כל מה שאומר} כי אם אעשה אתכן רעה מי יציל אתכן מידי, הלא איש הרגתי לפצעי, איש אחד עשה לי פצע והרגתי אותו ובעת הרג נתן בי חבורה שהיא קלה מפצע והרגתי גם את הילד שלו, ולא היה מי שיקום כנגדי ויבקש דמם מידי כי אין משפט נגדי בארץ כי זרועי רמה,ואם תאמר שאענש בידי שמים, ע"ז אני משיב לכם:
{כד}כי אם קין שהיה הרוצח הראשון בכ"ז אמר ה שמי שיהרוג אותו ינקם על אחת שבע, כ"ש למך שהוא תקיף יותר מקין והוא מושל ממשל רב, שמי שיהרגנו ינקם שבעים ושבעה פעמים, כי בניו ועבדיו יקחו נקמתו, ולכן אתן נשי למך גורו מפני חרב, כי אשר תמרה את פי תומת. ובזה יספר איך יצאו בני קין לתרבות רעה והתפארו ברצח, עד שגם את נשיהם הפחידו בהרג וטבח והכניעום תחתם לשפחות, וכמו שנודע שבימי קדם היתה אשה קנין בעלה לעשות עמה כחפצו:"
בריאליסטיות נוקבת סוקר לנו המלבי"ם את תולדות העריצות הנהוגה בעולם. מבט חד הוא מישיר אל התרבות בת זמננו ואומר, כל הנימוסים, וכל התקנות לא יועילו, אם האנשים לא יהיו בטבעם אנשי צדק ויושר.
מה שמחזיר אותנו לחינוך מגיל צעיר למידות טובות, לאהבת מוסר וצדק, לכבוד הזולת. להקפדה על כבוד האשה מגיל צעיר, בהתייחסות אליה כאל אדם ולא כאל אוביקט חברתי לכל דבר וענין.
במדינת ישראל המתחדשת לא די לנו בחקיקת חוקים. עלינו להעניק את מירב תשומת הלב לנושא- כי הוא בנפשנו, הוא התשתית לכל הבנין האדיר ההולך ונבנה כאן- עם ישראל, בריא בגופו ובנפשו.