91% מבוגרי הנח"ל החרדי - עובדים או הולכים לאקדמיה

בדיון שהתקיים בועדת הכספים של הכנסת, אמר יו"ר הועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי, כי יש להמשיך ולתמוך כלכלית בגדוד החרדי בצה"ל - שכן הוא מסייע בשילובם של החרדים בחברה הישראלית

חדשות כיפה יונתן אוריך, כיפה 18/11/13 13:56 טו בכסלו התשעד

91% מבוגרי הנח"ל החרדי - עובדים או הולכים לאקדמיה
נצח יהודה, צילום: נצח יהודה

בדיון מיוחד שזימן היום (ב') יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), על-מנת לקבל סקירה על פעילותו של גדוד 'נצח יהודה' (הנח"ל החרדי), הודיע כי "הוועדה בראשותו מביעה תמיכה מלאה בנח"ל החרדי. זוהי הדרך הנכונה לפעול לשילובם של חרדים בשורות הצבא ולאחר מכן באזרחות בקרב החרבה הישראלית".

סלומינסקי סיפר שביקש לקבל את הסקירה, לאחר שבשבוע שעבר אושרה העברה תקציבית הקשורה בנושא גיוס חרדים ואמר: "בצד השלילי כבר נעשים צעדים כגון הטלת קנסות וכד' ויש הצהרות לוחמניות כאלו ואחרות. אז אנחנו רוצים לראות מה נעשה על-מנת לקדם את פניהם של חיילים חרדים בצבא. מה עושים בהיבט החיובי לקליטת חרדים בצבא? האם צה"ל כבר נערך? התחושה היא שצה"ל לא מוכן ויש אומרים, שאף לא רוצה לקלוט חרדים. את זה אנחנו רוצים לברר ובכוונתי לעקוב אחרי הפעילות בתחום".

ראש מדור שח"ר (שילוב חרדים) בצה"ל, רב סרן אמיר וקנין, ציין כי "היעד שלנו כרגע עומד על קליטת 2,000 חרדים בשנה. מדי שנה יש כ- 300-400 חרדים שרוצים להשתלב ביחידות אחרות ולא בנצח יהודה. למשל ביחידות נבחרות. הגדוד הוקם ב- 1999 כפלוגה בגדוד של נח"ל. ב- 2002 הפך לגדוד וב- 2003 הצטרף לחטיבת כפיר והוא נוחל הרבה הצלחות, לעיטורים ולפרסים מהרמטכ"ל ועוד. כרגע יש 500 לוחמים בגדוד ועוד 270 בשנת לימודים. יש רבנים שמלווים את החיילים בכל מקום".

וקנין הוסיף כי "מדובר במסלול של שנתיים שירות ושנה לימודים. אנחנו לא לוקחים חרדים מתוך הישיבות אלא כאלה שפורשים מהישיבות ומעוניינים להתגייס. בעלי פרופיל 82 ומעלה לגדוד נצח יהודה והגדוד החדש שמוקם. לבעלי פרופיל 72 ומטה תומכי לחימה, לחיל האוויר, חיל החימוש ומקומות נוספים. הגדוד הוא גדוד מגדרי, שמתקיימת בו הפרדה מלאה בין גברים לנשים. מאפשרים אורח חיים חרדי. בשנה השלישית זכאים לשנת הכנה לאזרחות. חלק מהחיילים הופכים לאקדמאים, חלקם להנדסאים, וחלקם פונים לתחומים מקצועיים. יש מכינה אקדמית, בכל שנה מסיימי 30 בוגרי הגדוד, מכינה להנדסאים מהמחזור הראשון שסיימו בממוצע גבוה מהממוצע הארצי. וקורסים מקצועיים: אחוז המסיימים כ- 90%. בתחילת השנה 2 פגישות עם פסיכולוג, סדנת הכנה לאבחון לימודי/תעסוקתי והכשרה".

בסקירתו התייחס וקנין לדרך להגיע אל הנוער החרדי וציין כי "מורכב להגיע לצעירים הללו. אנחנו נמצאים ברחוב לאתר נוער חרדי, דווקא במקומות שנוער חרדי בד"כ לא מסתובב שם. יש לנו גורמי טיפול בנוער חרדי. למשל בירושלים במרכז העיר, שם אנחנו פוגשים מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון (א"ק)) חרדים". לדבריו " יש הכפלה במספר המתגייסים בנובמבר. בנובמבר 2013 קרוב ל- 300 לוחמים. יש גם גדוד מילואים חרדי שבו יש תפוסה של 200%. החיילים מאוד מעוניינים להתגייס ולבוא ולהתנדב. לקראת הקמת גדוד נוסף".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שהביע עניין בסקירה אמר: "אם הכיוון בחוק יהיה שמי שלומד תורה הוא עבריין, זה ייפגע ויסיג לאחור את כל המערך הזה". עוד ציין גפני שהגיעו אליו פניות לגבי בעיות נקודתיות עמן מתמודדים החיילים ואמר: "יש בעיות, שחסרים לעיתים משגיחים, או שסיים את שירותו או שעבר יחידה ולא בא מחליף במקומו והחיילים לא יכלו לאכול". רב סרן וקנין השיב, כי "יש לפעמים תקלות אך אלו מתוקנות מהר. נעשים מאמצים להתאים את השירות באופן מלא לאורח החיים החרדי".

לבקשת חברי הכנסת, הציג רב סרן וקנין סקר שביצע הטכניון לגבי שילוב בוגרי הנח"ל החרדי במערכות השונות בתום השירות: 91% עובדים או סטודנטים, 2% אברכים, 7% לא עובדים.