המציאות הביטחונית המורכבת בישראל, במיוחד בימים אלה, מציבה אותנו לעיתים קרובות בפני תרחישים קשים וכואבים, כמו פטירת שני ההורים יחדיו במהלך מלחמה או פעולות טרור.
מאז תחילת המלחמה, נותרו עשרות ילדים ללא שני הורים שנרצחו ביחד. רק השבוע, אירע אחד האירועים הטרגיים כשנועה וניר ברנס ז"ל נהרגו כתוצאה מפגיעה ישירה של רקטה.
באופן טבעי, המצב המתוח כיום מעלה את מפלס החרדה של הורים רבים שפונים אלי בשאלה – מה יקרה אם שנינו נמות? מי ידאג לילדים שלנו? האירועים הטראגיים שבהם הורים רבים נרצחו והשאירו ילדים מאחור מחייבים אותנו לחשוב מראש על תכנון משפטי שיבטיח את טובת הילדים וימנע אי הבנות וסכסוכים בעתיד. בישראל קיימים מספר כלים משפטיים שיכולים לסייע להורים להשאיר הוראות ברורות ומחייבות בנוגע לילדיהם במקרה של פטירתם המשותפת.
משפחת ברנס, נותרו שלושה יתומים | צילום: באדיבות המשפחה
מסמך הבעת רצון - מסמך הבעת רצון הוא כלי משפטי מאפשר להורים להביע את רצונותיהם והנחיותיהם בנוגע לטיפול בילדים לאחר פטירתם. במסמך זה, ההורים יכולים לפרט את האפוטרופוסים המועדפים עליהם, את אופן הטיפול הרצוי בילדים ואת העקרונות והערכים המנחים שיש לשמור עליהם. מסמך זה נועד להקל על תהליך קבלת ההחלטות של בית המשפט לענייני משפחה ולהבטיח שהחלטותיו יתאמו ככל הניתן את רצון ההורים.
צוואות - צוואה היא המסמך המשפטי העיקרי שבו יכולים ההורים לקבוע מי יטפל בילדיהם לאחר מותם. באופן דומה למסמך הבעת רצון, בצוואה ניתן להורות על מינוי אפוטרופוס לילדים, וכן לפרט הנחיות נוספות לגבי גידול הילדים וחינוכם. בשונה ממסמך הבעת רצון, בצוואה ניתן גם ליתן הנחיות בנוגע לשימוש בבית ובכספים לצרכיהם של הילדים.
יפוי כוח מתמשך - ייפוי כוח מתמשך מאפשר להורים לקבוע מראש מי יטפל בענייני ילדיהם במקרה שבו הם לא יהיו מסוגלים לעשות זאת בעצמם, עקב מחלה, תאונה או כל סיבה אחרת. ייפוי כוח זה נכנס לתוקף במצבים בהם ההורים חיים אך אינם כשירים לקבל החלטות בעצמם.
איך בית המשפט מחליט מי יהיו האפוטרופסים של הילדים?
כאשר שני ההורים נפטרו, בכל מקרה ההחלטה על מינוי אפוטרופוס לילדים עוברת לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לוקח בחשבון מספר גורמים בבואו להחליט מי ימונה כאפוטרופוס. בראש ובראשונה, טובת הילד עומדת לנגד עיניו. בית המשפט בוחן את הקשר האישי בין הילד למועמדים לאפוטרופסות, את יכולתם הכלכלית והנפשית לדאוג לילד, וכן את רצון הילד עצמו, אם הוא מספיק בוגר להביע דעה. בנוסף, בית המשפט עשוי להתחשב בהמלצות אנשי מקצוע כמו עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. כל החלטה מתקבלת תוך ראייה כוללת של טובת הילד ושמירה על יציבותו ורווחתו.
ואם יש הוראות מפורשות של ההורים?
מה שמנחה את בית המשפט היא טובת הילדים. לכן, ההנחיות של ההורים הן מאוד חשובות ומשמעותיות, שכן ההנחה היא שההורים ראו את טובת הילדים וכך הן מסייעות לבית המשפט להגיע למסקנות. אולם, חשוב לציין שהנחיות לא מחייבות את בית המשפט בפרט כשניכר שלא מדובר בטובת הילדים.
לדוגמה: ייתכן מצב בו חלף זמן מאז הבעת רצון המצווה ובזמן שחלף האפוטרופוס המיועד כבר אינו כשיר ומתאים לגדל ילדים או לא מעוניין בכך. במקרה כזה, בית המשפט לא ימנה את אותו אדם שביקשו ההורים למנות.
מה עושים עם הילדים כשאין צוואה של ההורים?
במצב בו לא נערכה צוואה או לא ניתנו הוראות מפורשות אחרות, בית המשפט לענייני משפחה ימנה אפוטרופוס לילדים בהתאם לשיקול דעתו. כדי להימנע ממצב שבו ההחלטה תתקבל על ידי בית המשפט בלבד, מומלץ להורים לדאוג להסדיר את הנושא מראש באמצעות צוואה או מסמך הבעת רצון.
בפועל אפשר לראות כי הכנה מוקדמת באמצעות הכלים המשפטיים הנכונים יכולה להבטיח את רווחת הילדים במקרה של פטירת שני ההורים יחדיו. צוואה, ייפוי כוח מתמשך ומסמך הבעת רצון הם כלים יעילים שיכולים להעניק שקט נפשי להורים ולהבטיח את עתיד ילדיהם. חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בתחום המשפחה ולהתייעץ עמו על מנת להתאים את הכלים המשפטיים לצרכים האישיים של המשפחה.
עורכת דין יעל נובוגרוצקי-נכטשטרן עוסקת בדיני משפחה וירושה
yaelnlaw@gmail.com 058-5664109