כבר תשעה חודשים שהן מחזיקות את הבית. מבשלות, מכבסות, מקפיצות למסגרות, מנקות וגם עושות קידוש על היין בשבת. בין לבין הן דואגות לאחד שנמצא שם רחוק, מתפללות לשלומו ורק מקוות שיחזור כבר - אחרי שהחזיר את החטופים. הלוחמות בעורף לוחמות בשקט, לא בשדה הקרב, אבל למרות שהן ממש ממש עייפות הצלחנו לתפוס כמה מהן לשיחה קצרה.
-
עוד באותו נושא"פחדתי מה יקרה לנו בתור זוג - אולי הוא יחזור ולא יאהב אותי?"
17/07/24 14:00
אורלי פרץ, מנהלת גן במשרד החינוך ובעלת עסק לשזירת פרחים, לא מתמודדת רק עם המילואים של בעלה יזהר. היא גם תושבת נהריה, בצפון המופגז, ומטפלת בשלושת ילדיהם - הלל (12), אוהד (9) ולביא (5). בזמן שהיא מתפעלת את הבית ואת העסק, בעלה כבר בסבב השלישי למילואים מאז המלחמה, כסמ"פ ביס"ר צפון האחראיים על איסוף וזיהוי חללים.
מה הכי קשה בזמנים שיזהר במילואים?
"בעיקר בסוף היום, כשצריך לארגן את הילדים ולאפס את הבית. יזהר שותף לכל בבית. וכמובן חוסר הזמינות שלעיתים קיימת".
סיטואציה מאתגרת שזכורה לך במיוחד?
"לפני מספר חודשים היינו צריכים לחגוג לבת הבכורה שלנו בת מצווה, ונאלצנו לבטל כי הוא היה מגויס וגם בגלל שבאזור שלנו לא היה שקט. בסוף ברוך השם קיימנו את בת המצווה בין 'החופשות'. ללא ספק מאתגר לארגן לבד אירוע".
מה הכי נותן לך כוח בתקופה הזאת?
"לנסות לשמור על שגרה עם הילדים, וכמובן העבודה בגן שנותנת כמה שעות של ניתוק מהכאוס שהולך במדינה שלנו."
מה אתם הכי אוהבים לעשות ביחד כשהוא חוזר?
"אנחנו אוהבים לצאת לבלות עם הילדים במקומות שהם בוחרים, וכמובן לבלות כזוג במסגרת המגבלות שיש כרגע בצפון".