ברבעון הרביעי עונים לרב שרקי: "למה אתה מחזיר אותנו לשסע?"

ביום ראשון האחרון פרסם הרב אורי שרקי מכתב ארוך ובו הוא מנמק את ההתנגדות שלו לתנועת "הרבעון הרביעי", תנועה חברתית שהוקמה בשנת 2022, פועלת ליצירת שיח של שותפות בחברה הישראלית ומשמשת בית לרבים מבני הציונות הדתית. במכתב ארוך מפרט יושב ראש התנועה, ד"ר יואב הלר, את התגובה שלו לרב שרקי.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאהרב שרקי במתקפה על תנועת הפשרה: "רבים מבני הציבור הדתי והימני נופלים בקסמה"

  30/06/24 22:24

"אני רוצה לומר שאני מאוד מכבד את הרב שרקי, שאת דבריו קראתי לא פעם - כולל רצונו הכן בקירוב לבבות. לכן הופתעתי מסגנונו של דבריו של הרב כנגד התנועה", פותח הלר במכתב התשובה שלו לרב שרקי. במכתב מתייחס הלר למסמך "הסיפור הישראלי" שמפרט את חזון התנועה. הלר הוא ד"ר להיסטוריה ומכהן גם כיו"ר מכון וינגייט.

1. פוליטיקה של הכנסת אורחים: "חייבים להגיע לפיוס"

המוטו של התנועה הוא "עוברים לפוליטיקה של הכנסת אורחים", מוטו שהרב שרקי טוען שהוא מושג אבסורדי המתעלם מעיקרון הכרעת הרוב. "דברים אלו של הרב העציבו אותי קשות, דווקא משום שאני מכיר את אהבת ישראל שיש בו", כותב הלר. "במסכת אבות כתוב 'גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה'. לב ליבו של הצער והוויכוח היום בישראל הוא לא בין ימין ושמאל, אלא הוא בין אנשים שאומרים שקודם עלינו להגיע הכרעה ורק אחר כך נעשה פיוס חברתי".

"לעומתם יש אנשים, בהם עשרות אלפי פעילי הרבעון הרביעי, שאומרים: אנחנו חייבים להגיע לפיוס חברתי שתכליתו להגיע להכרעות משותפות. בוודאי שצריך להכריע, בזה אני מסכים עם הרב. אבל להכריע ביחד. צריך לייצר פוליטיקה של הסכמות רחבות. צריך לייצר בריתות חדשות", כותב הלר. "באמת הדרך הנכונה עכשיו היא הכרעה ורק אז פיוס? אנחנו משוכנעים שבעשור הקרוב חייבים לשנות את המגמה ולהחליט שבונים ביחד. לא בנאיביות, כי בסוף יהיו הכרעות. ניצור חברה יותר בריאה שמוכנה לאתגרים הביטחוניים הכלכליים החברתיים והרוחניים שעומדים בפנינו".

2. ישראל היא דמוקרטיה ליברלית? "דמוקרטיה לא ליברלית היא דמוקרטיה בה אין סולידריות"

טענה נוספת של הרב שרקי היא על הגדרת התנועה את מדינת ישראל כ-"דמוקרטיה ליברלית", הגדרה שלטענתו היא גניבת דעת מפני שדמוקרטיה אינה כוללת כפיית ערכים. הלר טוען כי ההגדרה הזו לא קשורה לפרוגרסיביות. "דמוקרטיה ליברלית מדברת על שילוב בין הכרעת הרוב לבין זכויות המיעוט. על איזון בין שיוויון לחירות. דמוקרטיה לא ליברלית היא דמוקרטיה בה אין סולידריות, ואין התחשבות איש בזולתו - אלא רק ניסיון להשיג רוב שבו המנצח לוקח הכל. כך היה בהעברת הסכמי אוסלו וכך ברפורמה המשפטית".

3. זהותה של המדינה היהודית: "הטקסט מדבר במפורש על יהדות"

טענה אחרת של הרב היא שמבחינת הרבעון הרביעי היותה של המדינה יהודית מתייחס רק לעבר ההיסטורי ולסמלים תרבותיים מעטים. הלר מפרט: "הטענה של הרב תמוהה לכל מי שקורא את המסמך. הסיפור הישראלי, כולו, רצוף בהתייחסות עמוקה לזהותה היהודית של המדינה. הטקסט מדבר במפורש על יהדות - גם כאמונה, גם כעולם התורה, גם כתרבות ובעיקר כזהות היסודית והמכוננת של המדינה".

הלר מצטט מתוך המסמך: "ישראל היא מדינה יהודית, בעלת מאפיינים יהודיים במרחב הציבורי והיא בית טבעי לעולם התורה והאמונה. שרשרת הדורות נמשכת והולכת כבר אלפי שנים ומדינת ישראל היא חוליה חשובה בשרשרת זו. לעמנו העתיק יש היסטוריה וגורל משותפים וגם ייעוד משותף".

4. מחדירים את התנועה הרפורמית: "עלינו להתרומם לגודל השעה ולהושיט יד לאחינו בגולה, מבלי שכל אחד ירצה לשנות את השני"

טענה נוספת של הרב שרקי היא על נגד הקידום של התנועה ערכים כמו גיוון ומחויבות ליהדות תפוצות אותם הוא מכנה "מילות כיסוי להחדרה כפויה של היהדות הרפורמית לפסיקה המשפטית של מדינת ישראל". הלר משיב: "למה לייחס לנו כוונות רעות וסמויות? היכן הרב קורא ולו במילה שאנחנו רוצים לתת כוח לרפורמים? העם היהודי איננו מסתכם במדינת ישראל, והעם היהודי פנים רבות לו. האם מישהו רוצה לוותר על אחינו בגולה? ולגבי המונח "גיוון", האם מישהו חולק שהעם היהודי היה מגוון ויישאר מגוון? האין זאת עובדה?", תמה הלר .

"אינני חושב שכוונתו של הרב היא לוותר על אחינו בגולה. יש לו חשש לגיטימי מכוח עודף של זרם, שאיננו גדול בישראל, על מדינת ישראל. ובכך הרב צודק. אבל אנחנו לא מתמקדים בכך בכלל. חשוב לומר - לא הכל הוא מלחמה. לא הכל הוא קונספירציה. האמירה שלנו פה חדה ובהירה, ואני משוכנע שאיש בישראל לא יחלוק עליה: עתידו של העם היהודי ומדינת ישראל קשורים אחד בשני! עלינו להתרומם לגודל השעה ולהושיט יד לאחינו בגולה, מבלי שכל אחד ירצה לשנות את השני אלא מתוך הכרה בברית הגורל והייעוד שלנו", הוא מפרט.

5. מקדמים הקמת קנטונים במדינה: "נהפוך הוא"

טענה קשה של הרב שרקי נוגעת לקידום התנועה ערכים של שיתוף הציבור והעצמת המרחב האיזורי, שלטענת הרב שרקי הוא "ניסיון לעקוף את הסטטוס-קוו בענייני דת". הרב טוען שמדובר "בגירסה מחודשת של רעיון הקנטוניזציה של מדינת ישראל, חלוקתה למחוזות והחלשתה של המדינה כריבון".

הלר משיב: "הרב מאשים אותנו בקנטוניזציה? נהפוך הוא! אנחנו חותרים, יותר מהכל, לשמור את מדינת ישראל והעם היהודי מאוחדים. כבר היום הסטאטוס קוו בענייני דת מופר, מכל כיוון ולכל הכיוונים. בנוסף הציבור החרדי חי באוטונומיה מוחלטת, תופעה ממנה חושש הרב. כתבנו במפורש שהמרחב הציבורי יהיה בעל מאפיינים יהודיים, וכל רצוננו הוא לאפשר חופש יותר גדול במרחב הקהילתי. על כן אנחנו מציעים כמה שיותר יהדות וכמה שפחות כפייה גם חילונית וגם דתית".

6. מקומו של בית המשפט: "כבוד הרב, למה אתה מחזיר אותנו לשסע?"

הרב שרקי טוען כי "אין בתוכנית שלהם שום התייחסות לכך שבית המשפט צריך לשפוט על פי חוק הכנסת, שהיא הריבון, ולא שיחליטו את חוקיותם של החוקים שקובע המחוקק". הלר חושב שהמסמך דווקא קובע את עקרון הפרדת הרשויות כמחייב. "הסיפור הישראלי, מטיבו, הוא מסמך תפיסתי ולא מתייחס להסדרים ספציפיים. אלו יבואו לידי ביטוי במתווה המשפטי, שמייצר איזון בין הרשויות השונות. מטרתו היא להביא הצעות בהסכמה רחבה. כבוד הרב, למה אתה מחזיר אותנו לשסע?".

7. מנסים לבטל את משמעותה של מדינת ישראל כמדינת לאום: "חלק מערכי היהדות והציונות היא דאגה למיעוטים"

טענה נוספת של הרב שרקי היא על הדיבור בתנועה אודות שילוב מיעוטים, תוך התעלמות מדחיית מדינת ישראל בידיי חלק מהחברה הערבית. יש כאן ניסיון לבטל את משמעותה של מדינת ישראל כמדינת לאום", כותב הרב. הלר מגיב באריכות לטענה ומציג ציטוטים מתוך המסמך. "ההיפך המוחלט הוא הנכון", הוא כותב ומציג ציטוט ממנו: "ברוח מגילת העצמאות והמורשת היהודית. ברוח שרשרת הדורות האבות והאימהות והמחויבות לדורות הבאים ולתקומתו של העם היושב בציון, בעזרת ריבון העולמים...".

"איך ניתן לטעון כנגד מסמך כזה, שהוא מבטל את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי? נהפוך הוא! מדובר במסמך ציוני המקבע את ישראל לנצח נצחים כמדינת הלאום של העם היהודי. וכן, חלק מהאחריות בריבונות וחלק מערכי היהדות והציונות היא דאגה למיעוטים החיים בקרבנו. אל לנו להתבייש בכך, אלא זו גאוותנו וזה מה שמבדיל בינינו לבין אויבינו פעמים רבות", הוא כותב.

8. מושג השיוויון: "תוכן זהותי יהודי הוא נשמת אפנו"

הרב שרקי כותב כי "מושג השוויון, המוזכר אצלם תכופות, משמש בשנים האחרונות כעילה לביטול כל תוכן זהותי-יהודי". הלר משיב: "נראה לי שהוכחנו שתוכן זהותי יהודי הוא נשמת אפנו. ובהחלט - ערך השיוויון, ללא קשר, הוא ערך חשוב מאוד במדינת יהודית ודמוקרטית. עלינו למצוא את האיזונים הנכונים במדינה שהמתחים בה מובנים".

"אשמח מאוד להזמין את הרב לשיחה, לבירור ערכי הדדי, להיפגש ולדבר"

הלר מסיים את דבריו וכותב על הכותרת "שמאל סמוי מחייך" שנתן הרב שרקי לדבריו על הרבעון הרביעי. "כמה עצב התמלאתי כשקראתי את המשפט. כמה גדול הקיטוב כשרב כל כך חשוב כרב שרקי, מנהיג רוחני לרבים, לא מייצר דיון ענייני. למה לתייג את עשרות אלפי הפעילים של התנועה ומאות מוביליה, מכל הציבור הישראלי, בכינויים שנועדו לזרוע עוד חוסר אמון ופירוד?".

"אפשר ומותר לשאול. לתמוה. לאתגר. אך הרב בחר, לדאבוני, להתחיל במסר: עובדים עליכם. בעת שעה קשה וגורלית זו לעם ישראל, אני סבור שזו גישה לא אחראית ומצר עליה. פתחתי בכבוד שאני רוחש לרב. ובכך גם אסיים. אשמח מאוד להזמין את הרב לשיחה, לבירור ערכי הדדי, להיפגש ולדבר על עתיד עם ישראל, מתוך כבוד ואהבה השמורים לבני משפחה", מסיים הלר.