כבר תשעה חודשים שהן מחזיקות את הבית. מבשלות, מכבסות, מקפיצות למסגרות, מנקות וגם עושות קידוש על היין בשבת. בין לבין הן דואגות לאחד שנמצא שם רחוק, מתפללות לשלומו ורק מקוות שיחזור כבר - אחרי שהחזיר את החטופים. הלוחמות בעורף לוחמות בשקט, לא בשדה הקרב, אבל למרות שהן ממש ממש עייפות הצלחנו לתפוס כמה מהן לשיחה קצרה.
-
עוד באותו נושא"בעלי התקשר אליי מעזה 'חכי שעתיים' - אמרתי לו שהתינוק כבר בחוץ"
10/07/24 11:30
אם הייתם שואלים את מירב חסון מה היא עושה בחיים לפני שנה, היא הייתה עונה שהיא מתאמת מחקר, אמא לשלושה ואשתו של אביעד, כלכלן. היום היא כבר אמא לארבעה ואשת מילואימניק שלוחם בגבול הצפון בסבב ב' - אחרי חמישה חודשים ששירת בתחילת המלחמה. ללידה הוא דווקא הספיק להגיע, כששוחרר במטרה לקנות רכב, אך אחרי הברית חזר מיד לחזית.
מה הדבר הכי קשה בזמנים שאביעד במילואים?
"התפעול של כל מה שקשור סביב הילדים. התארגנות בוקר, פיזורים, איסופים, חוגים, מקלחות, ארוחות, וגם תפעול הבית לבד - כביסות, ניקיון, מטבח. מתיש, מתיש, מתיש. מעבר לזה, יש געגוע מאוד חזק ותחושת לבד מאוד גדולה".
חסון מתוודה: "מאוד מאתגר התחושה שנשארנו לבד. רוב האנשים חזרו לשגרה, המשיכו בחיים, אפילו אלו שהתנדבו לפני כן כבר פחות עושים את זה. ואנחנו עדיין כאן, עדיין נלחמים, עדיין מגויסים, עדיין מתמודדים, עדיין לא בשגרה. וזו תחושה נוראית".
סיטואציה מאתגרת שזכורה לך במיוחד?
"הבת השנייה (4) התחילה לעבור התקפי זעם בתקופת המילואים. ברמה שהיא פוגעת בעצמה, באחים שלה, שוברת חפצים, משהו שלא נתקלנו בו לפני, ועד שאני הצלחתי לעשות איתה איזו שהיא דרך - פתאום הוא חזר ולקח את זה לכיוון אחר, וזה שיבש את כל ההתקדמות שהייתה. הגענו למצב של חוסר אונים ופנינו לעזרה מקצועית".
מה הכי נותן לך כוח בתקופה הזאת?
"האפטרים שלו. כשהוא בא ומנסה לעזור ולהיות שותף, להספיק כל מה שאפשר בזמן הקצר שהוא בבית".
"מאוד מאוד עוזר לקבל עזרה מבחוץ", היא מוסיפה, "ברגע שמשחררים את תחושת האי נעימות, ומבינים שזה תרומה של אנשים למאמץ המלחמתי, מאוד קל לקבל את העזרה. אני משתמשת בכל מה שמציעים לי - עזרה עם כביסות, עם הילדים, ארוחות, באמת הכל. זה פשוט מוריד ממני הרבה מטלות יומיומיות".
מה אתם הכי אוהבים לעשות ביחד כשהוא חוזר?
"אני אוהבת שאנחנו הולכים לים, הוא אוהב יותר להיות בבית ולראות סרט יחד. משתדלים לשלב בין הרצונות".