הבחירות לרבנות הראשית: בעוד שבועיים בכ"ה בסיוון, 1 ביולי, הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו יסיימו את כהונתם שהוארכה עקב המלחמה והיתה אמורה להסתיים לפני מספר חודשים. דחיית מועד הבחירות הובילה לכך שבציונות הדתית החלו נסיונות לבטל את החלטת וועדת הרב אריאל שבחרה ברב מאיר כהנא למועמד הציונות הדתית על פניו של הרב מיכה הלוי - מועמד שמקורב יותר ליו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', ולהעמיד רב אחר במקומו, עכב התנגדות החרדים למועמדותו של הרב "ליברלי" והעדפתם את רבה של פתח תקווה הרב מיכה הלוי.
חבר הכנסת מיכאל ביטון תומך ברב מאיר כהנא לתפקיד הרב הראשי
היום (ג') חבר הכנסת מיכאל ביטון ממפלגת המחנה הממלכתי מהאופוזיציה הביע תמיכה במועמד הציונות הדתית לרבנות הראשית - הרב מאיר כהנא, את הדברים אמר במהלך דיון בנושא חוק הגיוס והתקיים בוועדת החוץ והביטחון. ביטון שהשתתף בוועדה אמר כי "אחד המועמדים הוא אדם שאני מעריץ, הרב מאיר כהנא, הוא עילוי בתורה, דיין בחסד וקצין בצנחנים. אפשר לייצר דור חדש של תלמידי חכמים שיעשו צבא וישארו תלמידי חכמים".
מתן כהנא: "הוא מייצג בצורה טובה מאוד את המגוון הרחב הקיים בציבור הדתי לאומי"
ביטון הוא לא חבר הכנסת היחיד מהאופוזיציה שהביע תמיכה ברב מאיר כהנא. בסוף חודש מאי האחרון, חבר הכנסת מתן כהנא ממפלגתו של מיכאל ביטון הביע תמיכה במועמד הציונות הדתית לרבנות הראשית. לטענת כהנא: "הרב מאיר כהנא שליט"א הוא לא הבחירה הראשונה שלי. אבל אני חייב להודות ביושר שלמרות הקשיים שהרב כהנא הערים עלי בעת שהייתי שר הדתות, הוא בהחלט מייצג בצורה טובה מאוד את המגוון הרחב הקיים בציבור הדתי לאומי".
תמיכת חברי הכנסת ברב כהנא מגיעה לאחר שוועדת הרבנים שהרב אריאל עומד בראשה החליטה להחזיר את המנדט לשר האוצר סמוטריץ' ולבטל את בחירתה ברב מאיר כהנא לאחר שהיא בחרה בו כמועמד הציונות הדתית לפני כשנה. הרב אריאל הדגיש במכתב אל רבני הוועדה כי הוא עומד מאחורי הבחירה ברב מאיר כהנא, אך מבהיר כי במצב הנוכחי הוועדה נפגעה ולא הצליחה לייצר מציאות של מועמד אחד מוסכם.
ההתחמקות של חברי הוועדה מהרב כהנא "לנוכח השינויים"
הרב יהודה גליק שהיה חבר בוועדת הרבנים הסביר את עמדת הרבנים שסוברים כי הבחירה ברב כהנא אינה בתוקף: "עם דחיית הבחירות ובפרט לאחר הדחייה השנייה ופרוץ המלחמה, חלק גדול מחברי הוועדה סברו כי לנוכח השינויים שחלו לא ניתן לראות את הוועדה כברת תוקף הלכתי, מוסרי או ציבורי". בין הסיבות הוא מונה את היחס בין מפלגת הציונות הדתית למפלגות החרדיות, שינויים שחלו בגוף הבוחר בעקבות פרישת דיינים והבחירות ברשויות המקומיות.