בחירות לרבנות הראשית

נציגי המחלוקת: הסעיף שמעכב את הבחירות לרבנות הראשית - והפתרון

סעיף אחד בתוך חוק הרבנות הראשית גורם לכאב ראש גדול ולעיכוב הבחירות, למרות שיש לו פתרון פשוט | עושים סדר: הסמכות של הרבנים הראשיים לבחירת רבנים כנציגים, ניגוד העניינים, המלצת בית המשפט העליון והתפטרות יושב ראש ועדת הבחירות

אביחי ישראל אביחי ישראל, חדשות כיפה 13/06/24 17:58 ז בסיון התשפד

נציגי המחלוקת: הסעיף שמעכב את הבחירות לרבנות הראשית - והפתרון
בניין הרבנות הראשית לישראל בירושלים, צילום: Chaim Goldberg,Flash90

הבחירות לרבנות הראשית נדחות ונדחות, ובעוד שבועיים וחצי בכ"ה בסיוון, 1 ביולי, הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו יסיימו את כהונתם הארוכה. נציין כי לוקח כחודש, מרגע התנעת ההליך עם התכנסות ועדת הבחירות, עד לבחירת הרבנים החדשים. הסעיף עליו תולים גורמים שונים את הדחייה הוא סעיף קטן בתוך רשימת 150 חברי הגוף הבוחר, סעיף 7(8) לחוק הרבנות הראשית. לפי לשון החוק, הגוף הבוחר כולל "10 רבנים שימנו הרבנים הראשיים לישראל, בהתייעצות עם השר ובאישור הממשלה".

הסעיף הזה בעייתי בכמה הקשרים בבחירות הנוכחיות, והראשון שבהם הוא ניגוד העניינים שיש בכך שהרבנים הראשיים ישפיעו על בחירות בהן מתמודדים גם אחיהם (הרב יצחק יוסף ואחיו הרב דוד יוסף, הרב דוד לאו ואחיו הרב משה לאו). הבעיה השנייה היא המלצת בג"צ למנות רבניות על התקן הזה, המלצה שנדחתה בידיי מועצת הרבנות אך גרמה ליושב הראש הנבחר להתפטר מתפקידו. נפרט.

ניגוד עניינים של הרבנים המכהנים

אחת מהסוגיות שעולות תדיר בהקשר של הרבנות הראשית הוא משפחות הרבנים ששולטות בתפקידי מפתח בממסד הזה. כיום מכהנים שני רבנים שגם האבות שלהם כיהנו כרבנים הראשיים, ובבחירות הקרובות עתידים להתמודד גם האחים שלהם. העובדה הזו גורמת לניגוד עניינים בוטה כאשר לרבנים הראשיים ניתנת האפשרות למנות עשרה רבנים לגוף הבוחר, עובדה שפוגעת בטוהר הבחירות. עמותת "עתים" פנתה ליועמ"שית בהרב-מיארה בנושא, וגם גליה קליין, יועמ"שית המשרד לשירותי דת, נתנה את דעתה בעניין.

הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו, הרבנים הראשיים

הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו, הרבנים הראשיים צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90

המלצת בג"צ למינוי רבניות לגוף הבוחר

בחודש ינואר האחרון, בהחלטה של השופטים יצחק עמית ודפנה ברק ארז נגד דוד מינץ, נקבע כי "על הרבנים הראשיים לשקול מינוין של נשים" לגוף הבוחר את הרבנים הראשיים מתוך התקן שניתן להם לבחירת עשרה רבנים. בג"צ אישר כי המונח "רבנים" חל גם על רבניות, שלא מקבלות סמיכה לרבנות, וכי מינוי כזה לא יסתור את לשון החוק. בחודש מאי מועצת הרבנות הראשית פרסמה את התנגדותה לעניין, ובמשרד לשירותי דת מתדרכים כי ההתנגשות הזו יוצרת בעיה וכי היא גורמת לדחיית הבחירות.

בעקבות המלצת בג"צ: התפטרותו של יושב ראש ועדת הבחירות הרב מסעוד אלחדד

לפני כשבועיים היה נראה שסאגת ועדת הבחירות מאחורינו. הממשלה אישרה את מינויו של הדיין בדימוס הרב מסעוד אלחדד כיושב ראש הוועדה ואת שני נציגותיה בוועדה, מיכל שמש - עובדת המשרד לשירותי דת, ורויטל דהן - טוענת רבנית וחברת הוועדה למינוי דיינים. שני נציגי מועצת הרבנות הראשית שהשלימו את ההרכב הם עו"ד יעקב אמסלם ועו"ד הרב דוד לוונטהל. אלא שהרב אלחדד ביקש לפרוש בעקבות "דרישה לצרף לאסיפה הבוחרת גם רבניות רפורמיות", ועד כה לא מונה לו מחליף.

הפתרון פשוט

למרות הקשיים נראה כי עם קצת רצון מצד המשרד לשירותי דת הבחירות יכולות להתקיים בהקדם. לפי לשון החוק, "האסיפה הבוחרת רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מ-80". כלומר, גם אם יבוטל סעיף 7(8) בדבר 10 הרבנים שייבחרו הרבנים הראשיים ונשאר עם 140 חברי גוף בוחר - אין בכך כל פסול. כך תבוטל בעיית ניגוד העניינים, המלצת בג"צ לא תהיה רלוונטית והרב אלחדד יחזור לתפקידו ויכהן כיושב ראש הוועדה.