מורן סטלה ינאי נחטפה מפסטיבל הנובה בבוקר השבעה באוקטובר וחזרה ארצה במסגרת העסקה הראשונה אחרי שבועות רבים בשבי. בראיון למיכל פעילן בחדשות 12 היא סיפרה על רגעי החטיפה, כיצד הצליחה להימלט מהמחבלים בשטח יער רעים ועל הטרור הפסיכולוגי שהופעל נגדה בעזה.
"אני יודעת כמה מילים בערבית וניסיתי לשחק על הערבית הזאת ולהגיד שאני ערביה. הראיתי למחבל את השרשרת שלי שקיבלתי מהספק שלי ממצרים שכתוב עליה את שמי בערבית ולא הפסקתי לצעוק להם 'איסמי סטלה, איסמי סטלה'", כך סיפרה על רגעי האימה כאשר נלכדה בידי חוליית מחבלים. לבסוף היא שוחררה, אולם בפעם השלישית שנתפסה כבר לא הצליחה לברוח.
הצלב האדום בעסקת שחרור החטופים | צילום: Atia Mohammed/Flash90
נפתחה הדלת וכל מה שעבר לי בראש זה 'אני בעזה'
"ראית את ישו נגרר לצליבה? ככה אני נגררתי לעזה", היא העידה, "הם הסתובבו, צעקו, נתנו מכות, ואז אחד צילם אותי. ופתאום עבר מסק"ר בשמיים וזה היה המסק"ר היחידי שראיתי כל החמש שעות האלו. הרמתי את הראש, והתפללתי שיפיל פצצה ואמרתי 'תפיל, תפיל, תפיל' ואז אני קיבלתי סטירה מהמחבל שצעק 'אסור'".
ינאי מתארת כי המחבלים כבר התחילו להרביץ לה ברכב שהוביל אותם לעזה. "באוטו הם מתחילים לשמוח, להתלהם, להתלהב, והם התחילו להרביץ לי בתוך האוטו ואז הסיוט של החיים קרה לי, האוטו נעצר. כולם שמחים, לא ראיתי שמחה כזאת בחיים שלי. ילדים, נשים, מבוגרים, זקנים – כולם. ואז נפתחה הדלת וכל מה שעבר לי בראש זה 'אני בעזה'". בדירה שבה הוחזקה בעזה היא פגשה את נגה וייס בת ה-18, והשתיים הוחזקו יחד.
המחבל אמר לי: "עוד מילה את מתה"
על הטרור הפסיכולוגי האכזרי היא סיפרה באריכות, והסבירה כי מטרת המחבלים היא לשבור אותה נפשית. "את לא קיימת, את הופכת להיות חומר בידיים שלהם. עכשיו הם יכולים לעשות בך מה שהם רוצים. השאלה כמה את נותנת לזה יד. היה יום אחד שהתפרצתי כי ראיתי אותו עומד להיכנס לחדר כי הוא שמע אותי בוכה, ואסור לבכות הרי, אז ישר התכופפתי, חזרתי למיטה וכיסיתי את עצמי מהר בשמיכה. הוא רכן מעליי וסימן לי בכתף שאסתכל עליו וצעקתי 'לא לא לא רוצה, לא רוצה', והוא ממש התעקש, אז ברגע של שפיות אמרתי לעצמי 'תסתכלי עליו לפני שהוא עושה משהו אחר'. אז הסתכלתי עליו והוא אמר: "תסתכלי עליי ותזכרי את הפרצוף שלי טוב טוב - ועוד מילה אחת את מוציאה, ואת מתה'. והפרצוף הזה נשאר, וראיתי את הפרצוף הזה כל בוקר, כל רגע נתון".