קלמן ליבסקינד נפרד מהאחיין: "יכולת לראות את הכאב של האחר"

לפני שבועיים נפל בעזה סמ"ר גילעד בוים ז"ל, כאשר טנקים ישראלים ירו בשוגג לעבר מבנה בו שהו לוחמי הצנחנים בג'באליה. דודו של גילעד, העיתונאי קלמן ליבסקינד, ספד לו בטורו השבועי במעריב, ותיאר את גדלות המשפחה, שסירבה להפנות אצבע מאשימה כלפי השיריונים שביצעו את הירי.

המשפחה סירבה לכעוס על הטנקיסטים שביצעו את הירי

ליבסקינד תיאר את אותו לילה נורא כאשר המשפחה קיבלה את בשורת האיוב, ואט אט נחשפה לעובדה כי מדובר היה בירי דו צדדי. "זה קרה בערך בארבע וחצי לפנות בוקר כשבני, שאך לפני חמש שעות דפקו המבשרים על דלת ביתו, תר בטלפון הסלולרי שלו אחר עדכונים, בניסיון לדלות פרטים על מה שאירע לבנו, וגילה לפתע, לראשונה, בלי הכנה מוקדמת, מה בדיוק קרה. פגז שנורה מאחד הטנקים שלנו, דיווח אחד האתרים, הוא שהביא למותם של גילעד ושל ארבעה מחבריו הצנחנים". חן, אחותו הגדולה של גילעד הגיבה מיד באצילות ואמרה: "זה לא חשוב, זה לא רלוונטי, זה לא אמור לעניין אותנו. הם מסכנים שם את חייהם עבורנו, אנחנו נזמין אותם אלינו, וניתן להם את החיבוק שהם בוודאי כל כך זקוקים לו עכשיו".

קלמן ליבסקינד, "מלחמה", צילום: מיכה לובטין

יכולת לראות את הכאב של האחר כשמתך שלך מוטל לפני

ליבסקינד תיאר את התחושות שאחזו בו נוכח גדלות הנפש של גיסו בני, אביו של גילעד ואח של רעייתו: "ואני יושב מול האנשים הגדולים האלה, הגיס שלי והאחיינית שלי והמשפחה המורחבת שלי, ומודה על הזכות שנפלה בחלקי להיות חלק מהקבוצה הזו. איזו אצילות. איזו השקפה. איזו ראיית עולם. איזו יכולת לראות את הכאב של האחר, כשמתך שלך מוטל לפניך".

באירוע בו נפל גילעד נהרגו יחד איתו עוד ארבעה לוחמים מגדוד 202. הצעיר הג'ינג'י מקרני שומרון היה רק בן 22 במותו, עם תוכניות ללימודי רפואה ולטייל בעולם. הוא אף הקפיד לא לספר להוריו על הנעשה מהמלחמה ברצועה, כדי לא להדאיג אותם. ליבסקינד מספר כי בחדרו של גילעד ז"ל התגלה פנקס קטן בו נהג לכתוב את מחשבותיו וחלומותיו. כך למשל, בחנוכה כתב: "אשכרה נר ראשון של חנוכה בעזה. קצת מבאס אבל זה מה יש. אתמול בלילה דיברתי עם ההורים. שימח אותי מאוד. אבא נשמע טוב. אמא רגועה... ערב שבת חמישית בעזה. נר שני... עושים פה עבודה חשובה בסג'עיה", ודודו מוסיף ומתאר: "היה לו בפנקס הזה שיח עם היושב במרומים. היה לו מה להגיד על מחיר הדמים הכבד, לפני שידע שיהיה בעצמו חלק ממנו. הייתה לו דעה מגובשת על חשיבות המלחמה ועל מי שלא מוכנים להשקיע בה את כל הנשמה. היה לו רצון עז למצוא בת זוג ולהקים בית. הייתה לו דאגה גדולה לאבא ואמא".