סמ"ר בניה כהן (21) נבחר היום (ג') יחד עם עוד 119 חיילים וחיילות למצטייני הנשיא. בניה, בוגר ישיבת ירוחם, למד בישיבה עד שיעור ב', שירת כסמל מחלקה בגדוד שקד של גבעתי ולאחרונה חזר ללמוד בישיבה כחלק ממסלול ההסדר. בשבעה באוקטובר חזר להילחם יחד עם הגדוד שלו ועד לרגע זה הוא נלחם ברצועת עזה. לצד הלחימה קיבל סמ"ר בניה את אות מצטיין נשיא המדינה לשנת תשפ"ד.
"בבוקר אחד המפקד שלי הודיע לי על קבלת האות"
"ישר נכנסנו לעבודה הכי חזק שאפשר. כולנו נכנסנו מהר ללחימה והיינו נעולים על המשימה", מספר בניה . "הישיבה בנתה בנו מעמד נפש לעשות הכול על הצד הטוב ביותר. במהלך המלחמה שלנו בשטח עזה, בבוקר אחד המפקד שלי הודיע לי על קבלת האות. זה לגמרי היה בהפתעה גמורה ומאוד ריגש אותי. פחות התעסקתי בזה מהעומס והעיסוק בלחימה עצמה. כשחזרתי הביתה סיפרתי להורים שלי והם מאוד התרגשו, וזה שימח אותי מאוד".
בניה מוסיף כי "זה מעמד מאוד משמעותי עבורי. כל אחד מאיתנו עושה תפקיד מאוד משמעותי בגדוד. החתירה למצוינות, להשפעה ולהצלחה הלב של בית המדרש שחינך אותנו לערכים האלו. אני שמח שהאמת בה כולנו הולכים ונלחמים לאורה זוכה להערכה והוקרה".
קיר ההנצחה בישיבת ירוחם צילום: ישיבת ההסדר ירוחם
החברים מהישיבה נפלו במלחמה: "אפרים גם היה החברותא שלי"
בניה מגיע מהישיבה אשר איבדה תשע מתלמידיה במלחמה. "לצערי", הוסיף, "מסירות הנפש מתבטאת לפעמים גם במוות של חברים קרובים וטובים". בניה מספר על חבריו לשיעור שנפלו במלחמה ימים ספורים לאחר שישבו יחד. "איתן דב רוזנצוויג, יקיר שנקולבסקי ואפרים יכמן זכרונם לברכה היו חברים יחד איתי בשיעור בישיבה. אפרים גם היה החברותא שלי בסדר בוקר בשיעור ב' ותיכננו לחזור ללמוד יחד אחרי המלחמה. כשאתה מקבל את הידיעה על כך שהם נפלו זה נותן לך מכה בבטן אבל חייבים להתעשת ולהמשיך להילחם. רוזנצוויג נהרג ממש יומיים לפני שיצאנו. ישבנו יחד בשבת כל המחלקה והחברים שהגיעו כל אחד מאיפה שהוא משרת ודיברנו שיח מאוד משמעותי".
אך למרות הקושי בניה מתעשת ואומר כי החיים חייבים להמשיך והניצחון מוכרח להגיע. בניה, כך עולה מהשיחה, מעדיף להתמקד בהצלחה וההצטיינות ולא באובדן והשכול. "אנחנו עם של אריות והרוח היא מלאת שליחות ואמונה בצדקת דרכנו. אנחנו זוכרים את כולם וממשיכים בעוצמה לחיות ולחתור למצוינות ולניצחון" סיים.