מאות אלמנות ויתומים הצטרפו למעגל השכול הצה"לי מאז בוקר שמחת תורה. למרות המחיר הכבד שגבתה המלחמה, החוקים והתקנות הנוגעות לטיפול באלמנות צה"ל לא עודכנו כבר שנים רבות, ולמעשה, רבים מהם עודכנו משמעותית לאחרונה רק במלחמת יום כיפור. אופיין של אלמנות הנופלים השתנה במהלך השנים, וכיום רבות מהן נשים צעירות שנותרו לגדל לבדן מספר ילדים.
רז טחן, אלמנתו של רס"ם רני טחן ז"ל בדיון שנערך בכנסת צילום: ערוץ הכנסת
אלמנות צעירות וקרייריסטיות, חלקן במשפחות ברוכות ילדים
בדיון שנערך בוועדה למעמד האישה בחודש שעבר בין היתר ביוזמת ארגון "קולך", נידון נושא זה בדיוק ובמהלכו עלו שלושה פערים עיקריים בפרופיל האלמנות: נשים בעלות קריירה, נשים בגיל צעיר יחסית ונשים עם משפחות ברוכות ילדים. שלושת הפערים משנים באופן משמעותי את הסיוע הדרוש לאותן נשים על מנת להתמודד עם האובדן הקשה, בעיקר במישור הטכני ועוד לפני הצרכים הנדרשים בפן הרגשי.
חלקת קברים טרייה בהר הרצל, אופי אלמנות צה"ל השתנה צילום: Noam Revkin Fenton,Flash90
"כמו כל הציבור הם חשבו שאלמנות ויתומי צה"ל מסודרים לשארית חייהם"
בשיחה עם "חדשות כיפה" מתארת רז טחן, אלמנתו של רס"ם (מיל') רני טחן ז"ל שנפל בקרב בצפון רצועת עזה ואם לארבעה ילדים קטנים, את הקשיים היום יומיים איתם מתמודדות רבות מאלמנות המלחמה. "זכיתי במשפחה ששומרת עליי, אבל הם לא רני, הם לא עוד מפרנס, הם לא יקומו בבוקר ויכינו כריכים לילדים, הם לא יקומו באמצע הלילה ויתנו חיבוק לילד בוכה" היא אומרת.
הסיוע הנוכחי שמקבלות אלמנות צה"ל
אלמנת צה"ל מקבלת מהמדינה 11,091 שקלים ועוד 11% עבור כל ילד עד גיל 21 ובנוסף עומדות לרשותן עובדת סוציאלית ועובדת רווחה. טחן מתארת את הדיון בכנסת ואומרת: "בוועדה היו הרבה חברי כנסת שהופתעו לגלות את הנתונים, כמו כל הציבור הם חשבו שאלמנות ויתומי צה"ל מסודרים לשארית חייהם, יש מחשבה כזו גם אני חשבתי ככה לפני שרני מת, בסוף יש הילה כזו סביב צה"ל והם הופתעו לרעה לגלות שלא ככה הדבר".
כשהיא מדברת על כך שהתגמולים לא מספיקים היא מדברת גם על נושא התעסוקה. מלבד העובדה שאלמנות צה"ל צריכות ברוב המקרים לחזור לעבודה בטווח הזמן המיידי שלאחר מות בעליהן, רבות מהן שביססו קריירה משגשגת בעצמן, נאלצות לעשות וויתורים ואף לעזוב את העבודה בשל המצב החדש.
רז טחן בדיון בוועדה צילום: צילום מסך ערוץ הכנסת
"אין שום התייחסות בחוק לאבדן כושר עבודה של אלמנה"
"70% מאלמנות צה"ל עזבו או פוטרו ממקום העבודה שלהם" היא אומרת. "אין שום התייחסות בחוק לאבדן כושר עבודה של אלמנה. אלמנות, זו עבודה במשרה מלאה. אנחנו רובנו בנות 25-45, אנחנו עוד לא בשיא הקריירה שלנו וגם הבעלים שלנו, עוד לא הגענו לשיא ההשתכרות שלנו. אולי עוד נגיע, אבל גם אולי לא ועד סוף החיים נעבוד בעבודות שיאפשרו לנו בכל זמן נתון לקפוץ לילדים שלנו".
היא עצמה חזרה לעבוד, "סיפרתי לעצמי שהשגרה שתשמור עליי", אך בהמשך נאלצה לעזוב את עבודתה: "יש לי מחויבות אחת כרגע שאני מוכנה לתת לה את כל המשאבים שלי וזה הבית שלנו".
טחן משתפת בקבוצת הוואטסאפ המשותפת שפתחו כמה מאלמנות המלחמה, אני שואל אותה מה עיקר הדברים שהיא שומעת מהן. "עולה בעיקר הקושי בהתנהלות היום יומית" היא מיד מפרטת את אותם דברים בסיסיים כמו לקום בבוקר, להכין כריכים, להכין ארוחת ערב, כביסות, מקלחות לילדים, לנקות את הבית, להסיע לחוגים, להסיע לטיפולים רגשיים. "זה לוקח הרבה זמן, זר לא יבין את זה". בוועדה עצמה אמרה טחן: "היו אנשים חשובים שהגיעו לשבעה ואמרו לי שעם כל הצער שבדר אני לפחות יכולה להיות רגועה שאני אלמנת צה"ל ושהילדים יתומי צה"ל, הם שיקרו לי, אנחנו לא מסתדרים".
עובדת זרה, יתנו מענה לאלמנות המלחמה? צילום: Nati Shohat,Flash90
בין הפתרונות שנבחנים: העסקת עובדת זרה כאופר
ח"כ פנינה תמנו שטה שבוועדה בראשותה נידונו הדברים, אמרה בתגובה ל"חדשות כיפה" כי נתנה למשרדי הממשלה האמונים על הנושא מספר הנחיות לקידום הבעיות וזאת עד לדיון מעקב שנקבע ל-12.5. היא הוסיפה: "עלינו לדאוג שהנשים והילדים לא נותרים להתמודד לבד אלא מקבלים את מלוא המעטפת שמגיע להם בזכות ולא בחסד".
עד לקיום הדיון הבא, נדרש משרד הביטחון לפרט מה הם התגמולים הניתנים כיום לאלמנות ומשפחות הנופלים וכן לשבת עם נציגות משפחות הנופלים שהגיעו לוועדה ולמצוא פתרונות לצרכים שעלו. רשות האוכלוסין נדרשה לבחון אפשרות העמדת סיוע לנשים ומשפחות ע"י עובדת זרה, כאופר. כמו כן נדרש גם המשרד לשוויון חברתי להיכנס לתמונת הפתרונות האפשריים וכן התבקש ארגון אלמנות ויתומי צה"ל לספק מסמך הכולל את כל הנקודות בהם קיימים פערים.
אף גורם ממשלתי לא שאל אותנו, 'מה אתן צריכות?'
רז, מה כן יכול לעזור?
"כלכלת הבית עולה הרבה מאוד כסף" היא מסבירה, "הדבר המרכזי שיכול לעזור זה לנטרל חרדה כלכלית. אנחנו בעיקר צריכות גמישות מול הדבר הזה, מתוך הבנה וזאת הבנה שקשה להבין אותה לגופים ממשלתיים, שמה שמתאים לי לא מתאים לאחרת".
בדיון בוועדה עלו מספר פתרונות כמו עובד זר או חונכים לילדים שיקלו על הנשים בבית
"עם בנות שירות וחונכים יש בעייתיות כי הם באים לתקופה והולכים, אז זה לא מותאם לכולם, לילדים שלי למשל זה לא מותאם, הם חיים כיום בחרדת נטישה קיומית". בכל הנוגע למתן הפתרונות, טחן מטיחה ביקורת במשרדי הממשלה האמונים על כך. אם בחודש וחצי הראשונים המערכת עוד הייתה בהלם הרי שמאז עברו חודשים רבים ודבר לא קודם: "עברה חצי שנה, אנחנו חצי שנה לתוך האירוע הזה וזה מספיק זמן. מהיום שזה התחיל אף גורם ממשלתי לא שאל אותנו, 'מה אתן צריכות?'. תשאלו אותנו מה אנחנו צריכות".
תגובת אגף המשפחות במשרד הביטחון תובא לכשתתקבל.