מלחמת "חרבות ברזל" מביאה איתה סיפורי גבורה שלא שמענו מאז השואה. ענבל ליברמן הצילה קיבוץ שלם בזכות עוז ותושייה, רחל אדרי מאופקים הצילה את עצמה ואת בני משפחתה בסיפור שריגש מדינה שלמה, מתן אברג'יל ז"ל קפץ על רימון והציל את חייהם של חבריו, ועוד כל כך הרבה. אבל גבורה כזו של שני ילדים, עוד לא בעשור השני לחייהם, היא משהו שקשה לתאר במילים. העיתונאי אלמוג בוקר חושף סיפור מטלטל.
לרועי, צלם ynet, וסמדר אשתו, היו שלושה ילדים. מיכאל בן 9, עמליה בת 6 ואביגיל בת 4. המשפחה התגוררה בכפר עזה, עד השבת הנוראית האחרונה. ברגע שהחל הבלאגן, רועי יצא לצלם את ההתרחשות, והספיק לתעד מספר מחבלים על מצנחי רחיפה, אך כשחזר הביתה הוא גילה את המחבלים בפנים. אשתו האהובה נרצחה.
עמליה, בת 6 בלבד: "המחבל הרג את אמא ואת אבא, אבל אל תדאג"
הילדים המבוהלים רצו לאבא, שהספיק רק להרים את אביגיל הקטנה כשהמחבלים הפתיעו אותו וירו בו. שני הילדים הגדולים, מיכאל ועמליה, מיהרו לרוץ ולהסתתר במיגונית, והבת הקטנה רצה לשכנים. אביחי השכן הכניס אותה פנימה והציל אותה, אך בהמשך הצטרף לכיתת הכוננות של הקיבוץ. רק כשקפץ לרגע הביתה, גילה שכל משפחתו נחטפה - אשתו, שלושת ילדיו, ואביגיל הקטנה של השכנים.
בחוכמתם העצומה התקשרו שני הילדים המסתתרים למשטרה, שם המוקדנית ביקשה מהם להסתתר בארון. במקביל התקשר הדוד עמית, אחיו של רועי, וניסה לברר מה קורה עם בני המשפחה. "המחבל הרג את אמא ואת אבא, אבל אל תדאג, הצבא בדרך", הרגיעה אותו עמליה הקטנה, רק בת שש. שני הילדים הגיבורים הקשיבו למוקדנית ולדוד, ונשארו בתוך הארון.
גם אחרי 14 שעות בארון - הילדים סירבו לפתוח את הדלת
משבע בבוקר ועד תשע בערב, אחרי שאיבדו את הוריהם, מיכאל ועמליה התחבאו בתוך הארון. בלי אוכל, בלי מים, בשתיקה גמורה, הם היו שם במשך 14 שעות. כשהדוד עמית הצליח סוף סוף לשלוח כוחות שיחלמו אותם, הילדים לא נענו לדפיקות בדלת. הכוחות דפקו שוב ושוב, אך הילדים נותרו בדממה. רק לאחר שאלו צעקו "זה עמית", הילדים רצו לעברם ופתחו את הדלת.
שני הילדים הגיבורים האלו הצילו את חייהם, בגבורה בלתי נתפסת. למרות שהאם נרצחה, הם מתפללים עבור הסיכוי שהאב הצליח לשרוד את הפגיעה הקשה, ושהאחות הקטנה אביגיל שנחטפה תחזור הביתה בשלום.