כנס כיפה האומץ לדבר על זה | "אין אלמנט של גאווה לדבר על זה"

כנס כיפה שעוסק בעולם של מתמודדי הנפש במגזר הדתי מתקיים היום (א') במלון "רמדה" שבירושלים. בפאנל "פוסט טראומה לא רק בצה"ל" לקחו חלק ד"ר עינת קאופמן, מנהלת מקצועית יחידת חוסן באיחוד הצלה; רב פקד ירון עומר, קצין בריאות הנפש להב 433 במשטרת ישראל וד"ר אריאל קור, מייסד ומנהל המרכז הישראלי להתמכרויות. את הפאנל הנחה אלעד הומינר, עיתונאי "כיפה".

"יש הרבה יותר אנשים שנחשפים לאירוע טראומה ביומיום"

ד"ר קאופמן פתחה והציגה את ההתמודדות שלהם בארגון עם ההבנה שאירועי ל"ג בעומר לפני כשנה וחצי הפכו לאסון ולטראומה גדולה: "הצוות של חוסן מפוזר בכל הארץ, ומהר מאוד הבנו שמדובר על אירוע רב נפגעים ובאותו רגע הקפצנו את הכוחות שלנו, התחלנו לפזר אותם במקום בטוח לגבי סיוע נפשי ראשוני, למחרת התחלנו לעבוד כבר בפריסה עצמית". 

ירון עומר מיחידת להב 433 סיפר: "250 שוטרים היו בפנים וחילצו את האנשים. למחרת האירוע כל האנשים הגיעו לשיחות קבוצתיות לשיחות על הנפש, אני חושב שהרבה שוטרים התמודדו עם האירוע הזה כשחלקם מטופלים, חלקם התמודדו עם זה לבד, זה היה אירוע גדול שהרבה שוטרים היו חלק ממנו ונותרו ללא מענה".

ירון הסביר כי יחידת להב 433 היא יחידה בתוך משטרת ישראל, יחידה שמכינה כ-32 אלף שוטרים לכל אירוע חברתי שקורה זירות - רצח, אלימות במשפחה, וכו' בלש. חוקר או סייר נשלחים לכמה אירועים והרבה פעמים אלו אירועים מאוד קשים. אני מאמין שלשוטרים יש חוסר ודאות, סטרס ובלבול אירועים שיכולים לשחוק את יעילות העבודה".

ד"ר אריאל קור ציין: "עולם הפסיכולוגיה אומר שיש הרבה יותר אנשים שנחשפים לאירוע טראומה ביומיום, בין ברשת ובין בבתי הספר. יש מתאם מאוד גבוה בין אירועי ילדות לבין בעיות חברתיות, והחליטו לעשות מחקר וראו שמעל 4% עם סיכוי לבעיות חברתיות ולטראומה, ממשלת ארצות הברית טוענת שחיילים שלהם סובלי מפוסט טראומה, בין 10% ל-16% שסובלים מטראומה סובלים מצריכה של טראומה". 

"לעבודת השוטר יש השפעה על המערכת הזוגית"

ד"ר עינת קאופמן סיפרה על מחקר שהם מנהלים: "באמצעות הסיוע המקיף שנתן הצוות שלנו הצלחנו להוריד את האחוזים בפוסט טראומה, לשלושה אנשים מהעבודה שלהם שזה נתון מדהים שהצלחנו לעשות".

ירון עומר השיב לשאלה כיצד מתמודדים במשטרה עם הפוסט טראומתים: "כל שוטר זכאי לטיפול אם יפנה לקצין בריאות הנפש, אנחנו משקיעים בסדנאות עבורם. המשטרה מאוד משקיעה בסדנאות ופרויקטים במיוחד אלו שהכנסנו בשנתיים האחרונות בעיקר בגלל ההבנה שלעבודת השוטר יש השפעה על המערכת הזוגית אז כל שוטר זכאי לטיפול זוגי". 

ד"ר אריאל קור סיפר כי במהלך הכנס נשאל האם הוא מאמין בבחירה חופשית: "יש התמכרויות באופן כללי שהרבה יותר משפיעות על הנפש, כל הנושא של בחירה חופשית הוא בעיתי, הדבר הראשון שהמתמודדים בוחרים לעשות זה ללכת לטיפול, והמטרה שלנו זה לעודד את כולם ללכת לטיפול".  

צילום: מאיר אליפור

"הנושא של סטיגמה הוא אחד הדברים הגדולים של בריאות הנפש"

אלעד הומינר הציג לסיום שאלה כללית: "אני עיתונאי שלוש שנים והפעמים היחידות שנתקלתי בהתמודדות נפש היה דרך דובר צה"ל או דרך יח"צנים שמייצגים עמותות שמטפלות בפגועי נפש ממלחמות ישראל. יכול להיות שאנחנו כתקשורת צריכים להשתפר בזה, אבל מה איתכם?". 

ד"ר עינת קאופמן: "אין בזה איזשהו אלמנט של גאווה לדבר על זה. בדרך כלל מסתתרים, יש בזה פוטנציאל חברתי שיכול להשפיע על המשפחה חשוב לתת להם אור להתמודד עם זה. פוסט טראומה נמצא אצל כל הישראלים כל הזמן - נמצאים לפני מלחמה אחרי מלחמה עם אלימות וכו', העוררות הגבוהה של כולנו זה משהו שמישהו שלא חי בישראל לא יכול להבין את זה". 

ירון עומר: "אני חושב שבמשטרה הנושא של הפוסט טראומה הוא מאוד גדול, במיוחד בנושא של הפיגועים. מבחינת פוסט טראומה אני רואה שהיא מתבטאת כחלק מהתנהלות יומיומית". 

ד"ר אריאל קור סיכם: "הנושא של סטיגמה הוא אחד הדברים הגדולים של בריאות הנפש. אנחנו נוכל לאמץ אותם כחברה, זה טיפול בקהילה".