שי (שם בדוי) גדל בישוב בו היה נהוג ללכת אחרי התיכון ללימודים במכינה או בישיבת הסדר, וכך עשה. הוא תיכנן ללכת לישיבה ולאחר מכן לשירות בצה"ל, כששאיפותיו הן להיות הכי קרבי שאפשר. אבל תאונת הדרכים בה נפגע קטעה את כל התוכניות. בגיל שמונה עשרה, מעט לפני יום הסיירות, עבר שי תאונת דרכים קשה שפגעה בו באופן אנוש; השיקום לקח זמן רב ובסיומו של תהליך השיקום שי התחיל לחפש את דרכו. בדרך לא דרך שמע על השירות הלאומי ולמרות הרתיעה ראשונית (בכל זאת, זה נתפס כמסלול לבנות), החליט להתנדב לשירות לאומי. הוא כמובן לא בחר בעבודה קלילה, אלא החל בתחום בעבודה חינוכית אינטנסיבית עם ילדים בעלי בעיות התנהגות קשות, ובכך לתרום את תרומתו לחברה.
"בחברה שלנו זה לא דבר טריוויאלי ורגיל ואף נתקלתי בהערות כאלו ואחרות שלעיתים מזלזלות ולעיתים מגיעות ממקום של בורות" מספר שי, "אך בסיכומן של שנתיים של שירות לאומי אני מוכרח לציין שחלק מתהליך השיקום הארוך והמורכב שלי בעקבות התאונה, הוא הודות לעובדה החשובה ששירתי בשירות לאומי. עכשיו אני יותר בוגר", ממשיך שי, "לאחר מסגרת שדרשה ממני מחויבות אישית ואחריות רבה. מנגד אני יודע שהתפתחתי, למדתי על בעיות של אנשים, ובכלל אני חושב שאני מכיר יותר את החברה בה אנו חיים".
שי התחיל את השירות הלאומי שלו לפני כשלוש שנים באגודה להתנדבות, והצטרף לכמות נכבדה של בנים שכבר סיימו אף הם את חלקם בשירות.
כפי שפורסם בעבר ב"כיפה", לצד שלל הבנות שהתחילו בשבועות האחרונים את שנת השירות שלהן, יהיו גם כמה עשרות בנים. למעשה, כבר לפני מספר שנים, כשהרעיון של שירות לאומי לבנים עוד היה בחיתוליו, החלו לפתח גם באגודה להתנדבות מסגרת שירות עבור בנים שקיבלו פטור מצה"ל, דתיים כחילוניים, מתוך ראיה חברתית לתת הזדמנות עבור אלו שהצבא פטר אותם, למצוא את אפיק מתאים לתרום למדינה ולחברה, ובמקביל ליצור חיבור בין אוכלוסיות שונות ומגוונות.
בסיומה של שנת שירות זו ולקראת פתחה של שנה חדשה ניתן בהחלט לראות התפתחויות חדשות ומעניינות בתחום. ראשית, האגודה פיתחה תקנים במקומות ייחודים עבור הבנים כגון במשרד רה"מ, מוקדי בטחון, הדרכות נוער וישיבות תיכוניות, וכל אלו מצטרפים כמובן לאלפי תקנים הקיימים במערכת.
"השנה אנחנו מתחילים שנה שניה שבה יש אפשרות לבנים לגור בדירת שירות" מרחיב את היריעה אלי וימפהיימר המרכז את תחום הבנים באגודה להתנדבות, הדירה ממוקמת בירושלים ומאגדת בתוכה מתנדבים שמשרתים באזור זה ועוד היד נטויה. חשוב לי להדגיש שאנו רואים ערך חשוב גם בהתפתחות האישית של המתנדב ובאמירה החברתית המעודדת תרומה והשתלבות לאלו שכבר קיבלו את הפטור מצה"ל. משרתים אצלנו יחד בנים דתיים וחילוניים, עולים וותיקים. השנה ערכנו טיול של יומיים לצפון עם הבנים (בנוסף למספר ימי העיון) וזו הייתה חוויה מיוחדת במינה לראות את היחד שלהם, למרות השוני וההבדל, להרגיש את התרומה שלהם והגיבוש המיוחד שנוצר בניהם".
מתוך ראיה שגם על הצוות להיות מגוון על מנת שינתן מענה לכולם, הצטרף השנה אל אלי מתן בראל שהוא בוגר תנועת השומר הצעיר ומגיע מרקע שונה. לדבריו, "אני שמח להיות חלק ממפעל השירות הלאומי. דווקא בימים כאלו שבהם מדברים על תופעת ההשתמטות, חשוב להדגיש את האלטרנטיבה. השירות הלאומי מזמן הזדמנות לכל מקבלי הפטור לתרום את תרומתם לחברה, ופועלנו העיקרי כיום הוא להביא את מפעל השירות הלאומי, ובפרט גם לבנים, לידיעת הציבור, ולהבטיח שהשירות עצמו ילווה בראיה מקצועית וחינוכית".