"רוצים שכולם יהיו תחת כיפה אחת"

אבי שמידט כמעט ולא מתראיין, וזה למעשה הראיון הראשון שלו בתפקידו, זאת למרות שעברו כבר שלוש שנים מאז נבחר. מנהל רדיו רשת מורשת רגיל להיות בעמדת המראיין. העורך, האיש שמאחורי הקלעים. ובקלעים האלה, אפשר למצוא את תכניות הקאלט שהציבור הדתי עוקב אחריו כבר שנים, משיעורים של הרב שלמה אבינר עד הרב מרדכי אליהו. על רקע חוק רשות השידור החדש שמאיים גם על רשת מורשת, הוא מסכים לדבר, אבל באיפוק ובשיקול דעת הוא בוחר את המילים. כמי שמנהל את הקול והכול, שמידט מעדיף לא לדבר על עצמו, אלא על הרשת, והמורשת. "הרדיו זה הסיפור" מדגיש שמידט.

ספק אם רבים יודעים זאת, אך רשת מורשת קיימת עוד מ- 1999. בשנה בה פרחו רשתות רדיו פיראטיות עבור הציבור הדתי והחרדי, רשות השידור החליטה להקים ערוץ עצמאי וממלכתי משלה. עד אז הקול היהודי היחיד שנשמע בקול ישראל היו תכניות נישה שעסקו במסורת ויהדות ששודרה ברדיו עוד מימי הרדיו המנדטורי. לא פחות. עם זאת, הייתה זו מערכת חילונית, שסיפקה תכנית יהדות עבור חילוניים ודתיים כאחד, היהדות הייתה חלק מעיצוב שיח ישראלי, לא מגזרי לא בהכרח הלכתי, אלא פרק תרבותי עבור קהל המאזינים שלו באשר הם. כך למשל את תכנית צלילי החזנות שלה, היא שידרה ביום שבת.

(צילום: Shutterstock)

"כמו פטריות אחרי הגשם קמו להם תחנות פירטיות שנתנו מענה לציבור שומר המסורת. מי שרצה שידור קבוע על יהדות, חזנות שיעורים ומסורת מצא אותם בערוץ 7, רדיו 10, קול האמת וכדומה", מספר שמידט. "ברשות השידור ראו בדאגה את בריחתם של המאזינים החרדים והסרוגים לתחנות החדשות, וביקשו לתת מענה גם לציבור הדתי"

ולמענה הזו קראו רדיו מורשת. הייתה זו רשת עצמאית ונפרדת, שעיצבה שיח מרענן וחדשני ברשתות הרדיו. הסגנון היה בעל עומק רוחני עם נגיעות של פולקולר יהודי. משיעורי תורה שמשודרים בשידור חי עד תכנית חזנות ופיוט. אבל המרכז האמיתי של הרשת היה דווקא שיעורי התורה שהעמידו את הרשת באחוזי האזנה גבוהים במיוחד. כמעט כל שם של רב שידר שם, הרב שמואל אליהו, הרב שלמה אבינר, הרב דב ביגון ועוד. אך לא כולם כיפות סרוגות, הרשת שדאגה לכונן רדיו ממלכתי גם עבור הציבורי החרדי, הביאה אליו גם רבנים ממגזר חרדי. הרב בן ציון מוצפי, הרב יעקב חיים סופר הרב ראובן אלבז, ועוד. הכוכבים הגדולים ביותר, ששברו את שיאי האזנה, היו הרב מרדכי אליהו זצ"ל והרב יעקב יוסף זצ"ל. שניהם עד פטירתם, מדי שבוע, במשך שנים ארוכות העבירו שיעור תורה קבוע בפני מאות אלפי מאזינים.

למה בכלל צריך רשת מורשת? מה מייחד אותה?

"בעיקר העובדה שיש פה מקום לכולם, אנחנו רוצים שכולם ירגישו בבית גם חרדיים וגם דתיים לאומיים, וגם כאלה שהולכים עם כיפת שמיים לראשם", מדגיש שמידט. "למרות הבדלי הדעות וההשקפות, היה לנו מקום לכולם. למשל סביב סוגיית שיווין בנטל, יכולת לשמוע רבנים שהשתתפו בעצרות שמדברים על גיוס לצוות כמצווה, ומנגד רבנים שהשתתפו בהפך הגמור. שני הסוגים יכלו לדבר ברדיו ממלכתי שנותן להם מענה.

מורשת מעדיפה להימנע מסקטוריאליות, לא משנה מאיזה סוג. היא רוצה את כל מי שמוצא ביהדות עניין אצלו. "הרשת מחזיקה בתוכה שדרנים ושדרניות שחלקם חרדים וחלקם דתיים לאומיים. צוות מקצועי שחלקו הגיע מהתחנות מערוץ 7 ומתחנות חרדיות שנסגרו. צוות מגובש שכולו חבר אחד של השני", מוסיף שמידט. "יש לנו שאיפה שכולם יהיו תחת כיפה אחת. בניגוד לתחנות רדיו האחרות שהן יותר מגזריות ומתויגות עבור סוג מסוים של מאזינים, לא רק דתיים וחרדים, יש תחנות שהן לציבור אשכנזי, ויש כאלה עבור הספרדים. פה יש ניסיון להכיל את כולם. אפשרות לחיות יחד ובסובלנות"

דבר נוסף שהרשת גאה הוא השדרניות. קול נשי בתוך מערכת דתי הוא תמיד נושא ששנוי במחלוקת. מורשת מוצאת מקום גם להם. "יש פה לא מעט רבניות שמחזיקות זמן שידור קבוע" מספר שמידט "שעה קבועה עבור הרבנית ימימה מזרחי, הרבנית טובה אליהו, וברצועת שידור קבועה, בה מדברות רק רבניות".

בין היתר, עובדי רשת מורשת משדרים גם בתכנית המרכזיות של קול ישראל. יש היום שיתוף פעולה עם רשתות קול ישראל, רשת ב', קול המוזיקה וכדומה. "אנשים מתוכנו עוסקים בתכניות של מסורת בערוצים כמו קול המוסיקה, נקודה יהודית, ברשת ג' תמצאו אנשי רשת מורשת שמגישים בה מוזיקה יהודית. שיתוף פעולה מאוד פורה. זמרים דתיים שלא מצאו את עצמה בבמה המרכזית, פתאום מקבלים ביטוי גם ברדיו הציבורי"

ממנרה עד אילת

בניגוד לתחנות רדיו אחרות, מורשת, מכוח היותה רדיו ממלכתי, מגיעה לכולם. ממנרה עד אילת. מאות אלפי מאזינים למורשת, ורבים מהמגזר הדתי מאזינים בעקביות לתכניות שיש לרשת להציע. אך במגזר אחד מורשת מרבה להיכשל. המגזר הצעיר. אומנם לא רק הם נכשלים שם אלא הרדיו בכלל. הרדיו הממלכתי שלא שולט בפלייליסט, ולא משדר ללא הפסקה את הלהיטים הבאים של ישראל, מתקשים להביא אליו צעירים. אך אם תבחנו את מורשת מגיל 35 ומעלה, תמצאו ניצחון.

"אנחנו מתקשים להגיע לציבור הצעיר, אבל הרשת מנסה לקרוץ אליו", מסביר שמידט, "יש תכניות מוזיקליות לצעירים שחושפת להם אומנים כמו אודי דוידי וישי ריבו. בנוסף, כרגע אנחנו משדרים תכנית שידוכים קבועה לכל מיני צעירים שנמצאים שנים ארוכות בביצה, מייעצים להם, ולפעמים משדכים בשידור חי".

לצד התכניות החדשות, מורשת מחזיקה גם בתכניות נוסטלגיות. מכוח הרשמיות והממלכתיות של רשות השידור, במורשת אפשר למצוא תכניות ותיקות כמו התכנית 'קבלת שבת' שמשודרת כבר 70 שנה. כאלה שבחיים וכאלה שכבר לא, נמצאים אי שם בארכיון של קול ישראל. דמויות כמו הרב עובדיה יוסף, הרב בנימין צביאלי, שבתאי ביבי ז"ל וגם אברהם דורון הרב ישראל קצובר, מרדכי פרימן .כל דור הנפילים של הגברדיה המכובדת מצאו את קולם ברדיו הממלכתי.

"אנחנו ממש רואים בזה שליחות", מסביר שמידט. "קול ישראל מכיל פה מאות אלפי הקלטות, שחלקם מאוד נדירות, ורשות השידור עושה תהליך על מנת לגאול את הקלטות האלה ולהנגיש אותם לציבור. פעם גאולה כהן פנתה אליי וסיפרה לי שכבר שנים היא מחפשת לשמוע את הקול של רב אריה לוין. היא סיפרה שזו האחת הדמויות שהכי השפיעה עלייה בחיים, ולא הצליחה למצוא הקלטה שלו. אחרי כמה חיפושים מצאנו אצלנו, הקלטה נדירה של הרב אריה לוין, בשידור שעסק בעולם הישיבות, והשמענו אותה. היא מאוד התרגשה".

(צילום: Shutterstock)

סיפור נוסף ששמידט מספר בהתרגשות הוא על הויכוח המיתולוגי של ההיסטוריונים סביב אמירת טרומפלדור 'טוב למות בעד ארצנו'. כולם מסכימים שטרומפלדור אמר משהו ברוסית כשנפצע בקרב ההיסטורי בתל חי, השאלה היא מה. חלק טוענים כי טרומפלדור קילל, אחרים טוענים שאמר את המשפט ההיסטורי. את התשובה, ניתן למצוא בארכיון של הרשת.

"מצאנו באחת התכניות, הקלטה של ראיון של מי שנלחם לצדו של טרומפלדור בקרב ההוא בתל חי. העיתונאי חגי סגל התקשר אליי, ואמר לי שהוא מוכרח לקבל אותה. שנים הוא עושה מחקר בנושא, ואת התשובה הוא מצא בהקלטה הזו".

הקול היהודי

בשנת 2004, כחלק מהליך צמצום רשתות בקול ישראל, הוחלט לאחד בין רשת א' לרשת מורשת. רשת א' שהייתה רדיו תרבות ששידר בעיקר לקהל יעד מבוגר יותר, נאלץ לחלוק שעות שידור עם רשת מורשת. שמידט זוכר בדיוק את הרגע שעודד את זה.

"באמצע שידור שבו הרב שלמה אבינר העביר שיעור, השידור פסק. יותר מאוחר הסתבר לנו שהמשדר שלנו מנבי סמואל, ששידר כמעט לכל הארץ, נגנב. לא שידרנו במשך כמה חודשים עד שהגיע משדר חדש, ולבסוף הוחלט לאחד אותנו עם רשת א'".

יותר מעשר שנים ששמידט עובר ברשת מורשת. בתחילה עבד כעורך אחראי, הוא עבר כמה גלגולים ולבסוף לפני כ-3 שנים זכה במכרז ומונה למנהל רשת מורשת. בימים אלו בהם נידון החוק המבקש לסגור את רשות השידור לפתוח אותה בעיצוב מחודש, משדרים שונים וערוצים חדשים, רשת מורשת עשויה למצוא את עצמה סגורה, ולהביא בין היתר לפיטורים של עובדיה.

"עובדי הרדיו הם אנשים מאוד טובים, עם המון מוטיבציה", מבהיר שמידט. "הייתה כאן אוכלוסיה שנקלטה לעבוד בתחילת שנות השבעים, מה שהביא עימו גל פרישה גדול מאוד. לעומת זאת רשת מורשת שזו רשת צעירה, קלטה עובדים יחסית חדשים. אך עדיין לא ברור מה יהיה. רק עוד חודש נדע"

שמידט יודע שעל פי הבטחת שר התקשורת, בסיום מושב הקיץ שיסתיים בקרוב. חוק רשות השידור אמור לעבור, זאת אחרי משא ומתן של ועד העובדים עם האוצר ומשרד התקשורת, וזאת כשעוסקים בערוצי הטלוויזיה החדשים. הרדיו עוד לא הספיק לעמוד לדיון, ובטח שלא על רשת מורשת. "רשת מורשת זה לא גוף אקס טריטוריאלי, כשהאנייה נמצאת בטלטלה עזה, אז כל מי שעל הסיפון יחווה אותה, כולל אנחנו. צריך לבחון עד כמה הטלטלה הזו תפגע ברשת מורשת, אם בכלל. אין לי מושג. אין וודאות. בינתיים החוק עוד לא התייחס לרדיו, ואיך הוא יתנהל. יש כרגע עוד דיונים, זה מתנהל תוך כדי גיבוש החוק. וכל זאת בעננה שמרחפת עלינו, שכולנו מקווים שתסתיים בסוף באופן חיובי".