האם להעניק אזרחות לישראלית לשעבר שהיגרה לגרמניה, ויתרה על אזרחותה וכעת חזרה בה? זו השאלה בה דן השבוע בג"ץ, שלבסוף הורה למשרד הפנים לבחון מחדש את בקשתה של האזרחית-לשעבר להעניק לה אזרחות מחודשת.
יצויין כי על-פי הגדרת חוק השבות הקובע את הזכאות לאזרחות ישראלית, אין האישה זכאית לתעודת זהות ישראלית, כיוון והמירה את דתה. "יהודי (לצורך חוק השבות) הוא מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, ואינו בן דת אחרת", כך לשון החוק.
האישה היא בתם של יהודים ניצולי שואה, בת שישים, כשבשנת 1973 הוטבלה לנצרות ומאוחר יותר נישאה לנוצרי קתולי ונכנסה ממנו להיריון. לדבריה, לא היה מדובר בתהליך אמוני שעבר עליה, אלא פועל יוצא של מערכת היחסים שניהלה. בתה נרשמה בתעודת הלידה כיהודיה. בני הזוג היגרו לגרמניה, כשבשלב זה וויתרה האישה על אזרחותה הישראלית כדי להימנע מתשלומי מיסים שהוטלו עליה ככזו. בבקשתה לפקידי משרד הפנים בשנת 1985, הסבירה האישה כי היא "ממילא חייה כנוצרייה" ובעקבות פנייתה בוטלה אזרחותה ואזרחות בנותיה.
16 שנה מאוחר יותר, לאחר שעברה תהליך שיקום ארוך לאחר תאונת דרכים קשה וכיוון שנודע לה כי בעלה עבר לגור עם אישה אחרת, החליטה האישה לשוב ארצה ולנסות לקבל מחדש את מעמדה הקודם כאזרחית המדינה. פקידי משרד הפנים סירבו לאשר את בקשתה, בעקבות טבילתה לנצרות שנרשמה במסמכי העבר שלה. . "אינך זכאית יותר למעמד בישראל. תוכלי להיכנס ארצה למטרות ביקור באשרת תייר בלבד", השיבו לפנייתה.
כעת עתרה האישה לבג"ץ. הרכב השופטים בראשותו של אליקים רובינשטיין קבע כי חרף העובדה שהאישה לא דברה אמת וכי הודעותיה על המרת דתה לנוצרייה נעשו מתוך נוחות, ראוי, לאור הנסיבות, לשקול מחדש את מעמדה האזרחי בישראל. בפסק הדין נכתב כי "גם אם לא תוענק לעותרת בסיומו של הליך אזרחות ישראלית, ראוי ששר הפנים יתחשב בנסיבותיה האישיות הקשות מהשנים האחרונות".
ח"כ ניסים זאב (ש"ס) אמר בעקבות החלטת בג"ץ כי הוא סבור שמשרד הפנים ייעתר לפסיקת בג"ץ ויאשר את הענקת האזרחות המחודשת, זאת מפני שמעמדה של האישה כיהודיה הזכאית לאזרחות מתוקף "חוק השבות", אינו בעייתי לאור הנסיבות. "לפי הספרדים, האישה איננה צריכה אפילו לחזור בתשובה ומספיק שהצהירה על חזרתה ליהדות. הבעיה ההלכתית פשוטה למדיי, במקרה הזה, ואני משוכנע כי הרכב השופטים, שהיה במקרה דתי, מבינים את מעמדה ההלכתי", אמר.