רפורמה מבורכת במשרד לשירותי דת? רבני ההתיישבות חושבים אחרת. ארגון רבני ההתיישבות וההסתדרות תבעו לאחרונה את המשרד לשירותי דת בטענה כי הם מפירים את ההסכם הקיבוצי להעסקת רבנים בחוזר המנכ"ל החדש. על פי החוזר יצטרכו הרבנים למלא טופסי דיווח על עבודתם ולטענת הרבנים מדובר בהפרה של תנאי עבודתם.
לפני מספר חודשים הכריז סגן השר לשירותי דת הרב אלי בן דהן כי במסגרת רפורמה במשרד ימלאו הרבנים טפסים על פעילותם השוטפת. עם זאת, לפני כשבועיים הוציא בית המשפט צו לפיו הרבנים אינם חייבים לציית לחוזר המנכ"ל ולמלא את טופסי הדיווח כדרישת המשרד לשירותי דת. חרף כך, ערב החג קיבלו הרבנים בקשה בהולה ב'דואר 24' מהרב חזקיהו סאמין, מנהלת מחלקת רבנות במשרד לשירותי דת, בה נדרשו למלא את דו"ח דיווח הפעילות על פי הוראת חוזר מנכ"ל המשרד לשירותי דת זאת בניגוד לצו בית המשפט.
עוד מאשימים הרבנים כי בכנס שעסק בין היתר באישור תקנים חדשים לרבני ההתיישבות בתנאי לחובות דיווח רבנים, לא ניתנה לרבנים אישור הדיבור. במכתב שהוציא ארגון רבני ההתיישבות נכתב כי "הכנס התנהל בצורה דיקטטורית שהזכירה את הסגנון של 'אימא רוסיה'. לא ניתנה רשות הדיבור וגם הצגת שאלות לא התאפשרה פרט לשאלה בת כדקה בלבד, לרב יוסף שלוש, שמיד הופסקה מתוך פחד שמא תובע עמדה שונה".
בשיחה עם 'כיפה' הסביר הרב יוסף שלוש, יו"ר ארגון רבני ההתיישבות המאגד 51 רבני מועצות אזוריות, כי "כוונותיו של המשרד לשירותי דת טובות אך בחוזר המנכ"ל החדש הם פוגעים ברבני מדינת ישראל".
הרב שלוש הסביר כי במסגרת חוזר המנכ"ל יועסקו הרבנים בחוזה אל מול וועדי היישובים, דפוס העסקה שמקשה על הרב לתת לפסוק הלכה תחת סיכון פיטורים. עוד הסביר כי בחוזר החדש על הרבנים לגור במקומות בהם הם עובדים וכי המשרד לשירותי דת לא לקח בחשבון את משכורות הרבנים הזעומות שאינן מספיקות לדירות במרכז הארץ. "אם המשרד לשירותי דת היה מוסיף בשכר רבני ערי המרכז או מסייע במימון דירה אז בסדר, המצב הוא שמשכורת של רב אינה מספיקה לממן שכר דירה", מסביר הרב שלוש והוסיף "ולא רק זאת אלא אף אם רב היה רוצה לעסוק בעבודה נוספת כהשלמת הכנסה, לפי החוזר המנכ"ל החדש הוא ייחשב לעבריין".
בתביעת רבני ההתיישבות את משרד הדתות נטען כי רשות אינה יכולה להפר הסכם קיבוצי ולכן המשרד לשירותי אינו יכול להפר את הסכם העסקת הרבנים. כך גם בחוזר המנכ"ל החדש שינה המשרד לשירותי דת את וועדת פיטורי רבנים, דבר שלטענת רבני ההתיישבות הינו עבירה על החוק כיוון שכבר קיימת וועדת פיטורים בהסכם הקיבוצי. עוד טוען הרב שלוש כי המשרד לשירותי דת מתנה את מילוי 50 תקני הרבנים החדשים בציות הרבנים הקיימים לחוזר המנכ"ל החדש.
"אני לא מבין, אם יש חובה למינוי רבנים נוספים, מדוע המשרד לשירותי דת מתנה זאת בהתנהלות אלה הקיימים והחלת חוזר המנכ"ל החדש? אם משרד הבריאות יחיל חוזר מנכ"ל חדש הוא לא ימנה רופאים? אם יש צורך ברבנים שימנו" מסביר הרב שלוש ואומר "הם משיתים על הרבנים חובות חדשות בתנאי למילוי החובה שלהם זאת ללא הענקת זכויות. אם רוצים להשית על הרבנים חובות חדשות אז שתהיה תמורה, לא ניתן לחייב אותנו בתוספת עבודה ללא תשלום במשכורת שהיא גם ככה מגוחכת. המשרד לשירותי דת חשב שהרבנים ישתקו, אנחנו הולכים לבית משפט במטרה לנצח ולהגן על כבוד הרבנות".
לפני כשבועיים הוציא כאמור בית המשפט צו המונע את החלת חוזר המנכ"ל החדש של המשרד לשירותי דת, בעוד פחות מחודש יתקיים דיון נוסף של בית המשפט בתביעת הרבנים את המשרד לשירותי דת. "בית המשפט ימנע את החלת חוזר המנכ"ל החדש והמשרד יאלץ לשנות אותו, אז מדוע להגיע לבית המשפט בסוגיה שניתן לפתור אותה עוד קודם לכן? למה להכניס עיזים בכדי להוציאם בהמשך?" אומר הרב שלוש.
תגובת המשרד לשירותי דת:
מזה למעלה מעשור, לא מונו רבנים בהתיישבות בעקבות אי הגדרת התפקיד וחלק מחובותיו של הרב, לא הוסדרו מעולם, אף שהדבר מתבקש, כפי שמתבקש לגבי כל מגזר אחר וודאי במגזר הממומן מקופת הציבור.
חלל זה בהסדרה הביא לפרשנויות שונות לחובותיו וזכויותיו של רב התיישבות, ולצערנו גם לריבוי תלונות ותביעות שהגיעו למשרד בעניין תפקוד רבנים בהתיישבות. על רקע דברים אלו הוחלט עוד בשנת 2003 להקפיא את מינוי רבני ההתיישבות עד להסדרה כוללת של העניין. רקע זה חיוני להבנת הדברים, משום שלא יכול להיות חולק על כך שהסדרת התחום מהווה תנאי למינויים של רבנים בהתיישבות.
במשך תקופה ארוכה זו , נערכו ועדות ודיונים רבים בעניין. לאורך כל הדרך היה שיתוף מלא של רבני ההתיישבות, באמצעות נציגים פרטניים שזומנו לדיוני הוועדות, ובראשם הרב יוסף שלוש. זימונם של הרבנים לוועדות בנושא נעשה מתוך כוונה תחילה להגיע לחוזר שיהיה מקובל על כל הצדדים. בפועל, המשרד גם מצא לנכון לקבל רבות מהערותיהם של הרבנים ואלו הוטמעו בנהלים. לצערנו, נותרו סוגיות מסוימות, בהן הניסיונות להגיע לעמדה מוסכמת, נכשלו, לאחר שלניסיון להגיע להסכמות ניתן זמן רב (לטעמנו רב מדי אמנם) ועל כן יצא החוזר כשהוא כולל מספר עניינים שבהם ההסדר אינו מקובל על הרבנים. בנסיבות אלו, הצגת הדברים כאילו המשרד לשירותי דת קבע את החוזר "על דעת עצמו", תוך התעלמות מהישיבות הרבות שנערכו בשיתוף נציגי הרבנים ומהניסיונות להגיע לנוסח מוסכם, היא טענה לא נכונה בלשון המעטה.
מדובר בנוהל, הוגן ומתחשב במעמד הרבנים, שהינו בגדר חובתו של המשרד כרגולטור, גוף המתקצב כזכור את שכר הרבנים במלואו, הדיווח הוא אחת לרבעון ומלבד מיעוט קטן של רבנים שמתנגדים רובם הגדול של הרבנים מבינים את הצורך בדיווח. באשר לטענה בדבר סתירה בין החוזר להסכם הקיבוצי: ההסכם הקיבוצי, מבלי לפגוע בחשיבותו, אינו כולל התייחסות לכלל ההיבטים בעבודת הרב. דוגמא לכך היא הגדרת תפקידי הרבנים. ההסכם אינו כולל הגדרת תפקיד של רב בהתיישבות. עבודת הרב, מעצם תפקידו כמנהיג הרוחני של הקהילה, הינה תפקיד "סביב השעון", וכוללת (בעיקר) שבתות וחגים. לעומת זאת, ישנם מספר קטן של רבנים שאינם גרים במקום כהונתם ועל כן, אינם יכולים לעשות תפקידם נאמנה.
באשר לדברי הרב שלוש, המייצג דעת מיעוט בקרב הרבנים, על הכנס בו קיבל הרב שלוש את רשות הדיבור אך הוא בחר לנצל זכות זו כדי להכפיש מבלי להציג שאלות או לקונות בחובת הדיווח.המהלך המשפטי שיזם הרב שלוש בעניין החוזר, הצטרפו לא יותר מ-15% מכלל רבני ההתיישבות - נתון המראה מה חושבים הרבנים על הסוגיה ומדת האימון.
לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il