כמעט כל קהילה דתית לאומית מתחבטת בשאלה כיצד לציין ולחגוג את יום העצמאות. כשמדובר בקהילה שהתיישבה בעיר או בעיירת פיתוח מתוך רצון להשתלב ולהשפיע, ההתלבטות משמעותית יותר. מצד אחד יש ציפייה טבעית מקהילה כזו, כנושאת דגל דתי לאומי, להיות דומיננטית ומשפיעה בימים לאומיים כמו יום העצמאות ויום ירושלים. מצד שני, גם בימים אלו יש מקום לבחון איך משפיעים בלי להשתלט על האירועים, ואיך מטביעים חותם בלי לדחוק מסורות קיימות.
בירוחם, הוקדשה בשנים האחרונות לא מעט מחשבה לתכנון אירועי ליל יום העצמאות, ודומה שמשנה לשנה הולך ומתקבע לערב הזה אופי ייחודי לעיירה. בחשיבה המשותפת על התוכנית השתתפו אנשי המתנ"ס המקומי, גבאי בתי הכנסת וחברי קהילת בני עקיבא.
בערב החג מתכנסים רבים מהתושבים לתפילת חג משותפת ברוב עם באולם המתנ"ס בנוכחותם של ראש המועצה, מנהל המתנ"ס ורבני העיירה. בעבר התקיימה תפילת החג באחד מבתי הכנסת של ירוחם אבל כדי למנוע מתחים וכדי שכמה שיותר מתפללים ירגישו בבית ולא כאורחים בבית כנסת אחר, הוחלט בשנים האחרונות לקיים את התפילה הציבורית במקום 'ניטראלי' ולא ב'מגרש ביתי'.
למרות שאחוז לא מבוטל מהמשתתפים בתפילה הציבורית הם בחורי ישיבת ההסדר של ירוחם וחברים בקהילת בני עקיבא שמתפללים בנוסח אשכנזי, התפילה הציבורית מתקיימת בנוסח עדות המזרח ולפעמים גם בליווי פייטנים, כי זהו מנהג המקום וזהו הנוסח הנפוץ במרבית בתי הכנסת של ירוחם. עם זאת, הנוכחות של ישיבת ההסדר ושל חברי בני עקיבא מקבלת גם היא את ביטויה בשירה ובריקודים שבמהלך התפילה ולאחריה, ובמכלול השלם נוצרת סינתזה יפה של מסורות ונוסחים. (אגב, בהזדמנות זו ראוי לתהות מדוע הוצאות הספרים הדתיות לאומיות ממעטות בהדפסת סידורי יום עצמאות בנוסח עדות המזרח. במשך שנים ניתן היה להשיג סידורי יום עצמאות רק בנוסח אשכנז עד שהרב אורי שרקי הרים את הכפפה והוציא לאור סידור ליום העצמאות גם בנוסח עדות המזרח).
לאחר תפילת החג מתכבד הציבור בכיבוד קל וצועד במהירות לכיוון הגן בו מתקיים האירוע המרכזי של חגיגות יום העצמאות של ירוחם. גם באירוע הזה מומחש הרצון להביא לידי ביטוי תכנים מסוגים שונים שייצגו את מגוון האוכלוסייה שמגיעה לאירוע. הערב מתחיל בהרקדה בת כעשרים דקות של שירים 'חסידיים' עם דגלי ישראל. בשנה שעברה ניצחו על הריקודים תלמידי הישיבה התיכונית של ירוחם, ישיבת אמי"ת 'בלבב שלם'.
לאחר ההרקדה מתקיים טקס הדלקת המשואות שפותח באופן רשמי את החג. מדליקי המשואות הם מידי שנה בבואה מייצגת של מגוון הקהילות הקיימות בירוחם. ותיקים וחדשים, צעירים ומבוגרים, ספרדים ואשכנזים, נשים וגברים, דתיים וחילוניים - כולם זוכים לייצוגיות בקרב מדליקי המשואות. לאחר הדלקת המשואות, עוברת החגיגה לבמה המרכזית. עוד לפני ההופעות על הבמה, מבצעים חניכי סניף בני עקיבא בירוחם מופע קצר של דגלנות ואז מתחילות ההופעות של תזמורת בית הספר והאומנים המקומיים. במהלך הערב מתקיים כמובן גם מופע זיקוקין, בלעדיו לא יוצאים ידי חובת מצוות היום.
בהמשכו של הלילה ולמחרת במהלך היום כל אדם בירוחם חוגג כמנהגו את היום - אלו בשירה בציבור, אלו בסעודת חג, אלו בטיול רגלי בארץ, ואלו בנפנופי מנגל וקפיצה על מתנפחים. לא כל הופעה שמתקיימת במהלך היום על בימת האירועים מתאימה לכל סוגי התושבים בירוחם, אבל לפחות בערב החג, יש אירוע ציבורי שפותח את החגיגות ומצליח לאחד תושבים רבים לשמחה משותפת.
אירועי יום העצמאות הם דוגמא טובה מבחינתי לניסיון שלנו - חברי הגרעינים ההתיישבותיים בירוחם - להשתלב באוכלוסיה המקומית בענווה מבלי להשתלט, להשפיע עליה וגם לקבל ממנה, לבטא את זהותנו העצמית אבל גם להיות חלק מהזהות המקומית והמקורית שהייתה כאן לפנינו.
המאמר המלא יתפרסם בשבת הקרובה בעלון "השבת" של צהר