"הולנד נתנה לספרד חמש-אפס, ואילו חמאס נתן לישראל שלוש-אפס", כך אמר הסופר והפובליציסט סייד קשוע במהלך טקס קבלת תארים בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית, כשהוא מתייחס לחטיפת שלושת הנערים בגוש עציון - גיל-עד, אייל ונפתלי. מספר סטודנטים עזבו אל האולם בסערה בעקבות הדברים.
"זה היה מביך" מספרת ענבר אלפי, בוגרת הפקולטה שנכחה בטקס לכתב 'כיפה'. "בני המשפחה שלי ישבו באולם, אנשים מכובדים, שבלי קשר לימין ושמאל הזדעזעו מהדברים שהוא אמר. חלקנו קמנו ועזבו, וחלק גם העירו לדיקנית האוניברסיטה. יש דברים שיש להם זמן ומקום, ושישה ימים אחרי שהילדים האלה נחטפו, איך אפשר לצחוק על מציאות כזו?".
לדברי הסטודנטים, קשוע פתח באומרו שהוא אינו מבין מדוע הזמינו אותו, שהוא מרגיש קצת לא קשור, כנראה בגלל דגלי ישראל שמסביבו. הסטודנטים מספרים שבהמשך אמר שבוקר אחד קם וגילה שחנין זועבי חטפה שלושה נערים. "אחרי שלוש שנים במקום הזה, אתה פתוח לשמוע דעות", מסבירה אלפי, "אתה שומע דעות מצד שמאל, ימין, פמיניזם שוביניזם, הכול אתה מקבל. בתחומי האוניברסיטה. אפשר לשמוע כל דבר ברמת הרוח, אפילו בקורס. אבל בטקס רשמי צריך להיות משהו ניטרלי. מותר לדבר אסור לפגוע, והדברים שנאמרו פגעו בבטן הרכה. זה היה קו אדום".
"נאלצתי לצאת מהמקום, נאלצתי פשוט כי לא יכולתי לשמוע את הבדיחות של המרצה האורח בנושא החטופים", זועמת טל בר און, סטודנטית שהגיעה לטקס קבלת התואר, ל'כיפה'. “להרצאות פוסט ציוניות באוניברסיטה התרגלתי, אבל העיתון של ההרצאה היה בלתי נסבל. נאלצתי, ולא בחרתי. באמת שלא הייתה ברירה אחרת".
1,500 איש נכחו בטקס, רבים יצאו נרעשים, פוסטים רבים הועלו בפייסבוק בגנות הטקס ועשרות פנו לאוניברסיטה בטענות על פגיעה ברגשותיהם של הסטודנטים בעקבות דבריו של קשוע בטקס.
דיקנית הפקולטה, פרופ' ורד ויניצקי סרוסי, מסרה בתגובה: "צר לי שאנשים חוזרים עם רגשות שליליים מטקס, זו לא כוונתנו. אני רוצה לצטט את אהרון ברק, נשיא בית-המשפט העליון לשעבר, שאמר את אמירתו המפורסמת: 'צריבת הלב היא לב ליבה של הדמוקרטיה'. יש אנשים שהדברים של קשוע פגעו בו, על החיים המורכבים שלו כמיעוט בישראל. ומי כמונו היהודים אמור להבין מה מיעוט מרגיש.
"דבריו נאמרו באוניברסיטה, שהיא מקום שמעודד חשיבה, סובלנות וגם ביקורת. סייד קשוע הוזמן כבר לפני חצי שנה לנאום בטקס. אני יכולתי לדעת שיקרה אירוע החטופים? אני לא יכולה להתווכח עם תחושותיהם של אלו שנפגעו, אבל קשוע בא לאירוע ודיבר ממקום של כאב ואהבה. הוא מאוד התרגש ובסוף דבריו אף פרץ בבכי."
"לעניין החטופים הוא אמר במפורש, שהוא חושב שזהו מעשה לא ראוי. הוא לא הצדיק את זה. האיש בא לדבר ממקום של אהבה, שלום וכאב. יש לו קול אחר. הוא סופר מוערך. נכון, הוא ערבי. אבל האוניברסיטה היא המקום להשמעת דעות. המבחן של כולנו הוא להקשיב, גם אם יש רגעים לא קלים".
מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה: "האוניברסיטה העברית בירושלים דוגלת בחופש הדיבור לאנשי סגל, לסטודנטים, לאורחים ומרצים חיצונים. חופש הביטוי מהווה את אחד הערכים החשובים לאוניברסיטה ומאפשר לקיים דיאלוג פתוח ובכך תורם מאוד לשיח האקדמי.
בשיח הציבורי המתקיים באוניברסיטה מושמעות דעות רבות בנושאים רבים, אין בכוונת השיח הציבורי לפגוע ברגשות של אנשים בכל נושא שהוא, ומהותו העיקרית היא חשיבה והקשבה לאחר ולדעות רבות ומגוונות.
"בטקס הבוגרים שהתקיים ביום חמישי האחרון, הוזמן מבעוד מועד לשאת דברים איש הרוח הסופר סייד שקוע, אשר דבריו ודעותיו נשמעים במספר רב של ערוצי תקשורת וקיימת הערכה גבוהה ורבה אליו ובכך אין שום חריגה מהמקובל באוניברסיטה".