נחרדתי לשמע על הדרישה מרבנים גדולים בישראל להתייצב ולהיחקר במשטרה על דברי תורה. אמנם, הנימוק לפיו התורה עומדת מעל לכל חשד איננו משכנע בעיני, התורה הקדושה עצמה בוודאי טהורה היא - אבל הרי אנו יודעים שתורתנו מכירה באפשרויות סילופה ועיוותה. הרי ישנו זקן ממרא, ויש מי שמגלה פנים בתורה שלא כהלכה, וכן "זכה נעשת לו סם חיים .. לא זכה נעשה לו סם מוות" - ומי יתקע לידינו שדווקא אותו רב שקיבל זימון למשטרה איננו מבעלי סם המוות?
אבל, גם אם נסכים שאין פריבילגיה מיוחדת לרבנים, ותורתם איננה מעל החוק (בניגוד לתורה האלוקית המוחלטת), עדיין נדמה לי שהסברא היא פשוטה. עצם הגדרת חירות האדם, כערך יסודי ומהותי, עומדת כאן למבחן. לא יעלה על הדעת שאדם יחקר על הגותו, כתביו והשקפת עולמו, חקירה שכזו מוכרת לנו רק מהמשטרים האפלים ביותר.
אסור להתיצב במשטרה כדי להחקר על דעות ומחשבות
לפיכך יתכן שלא רק שמותר לסרב להתייצב לחקירה, אלא שחובה לסרב. אסור להתיצב במשטרה כדי להחקר על דעות ומחשבות. סירוב כזה הוא חלק מהמאבק לחירות, המאבק בדיכוי וסתימת פיות. התייצבות שכזו יש בה מן האיסור לסייע בידי עוברי עבירה.
צריך להיות ברור כי אסור למשל לחקור את מי שכותב שהומוסקסואלים דינם מיתה, וכמובן שאי אפשר להביא לדין שייח מוסלמי שיכתוב פרשנות על פי הקוראן, לפיה צריך לגרש את כל היהודים מהארץ שכן היא ארץ הווקף- ההקדש המוסלמי. לצערנו הרב, יהיה גם אסור לחקור פרופסור מאוניברסיטת תל אביב שיכתוב כי חזרת היהודים לארצם היא קולוניאליסטית וממילא- יש לערבים הזכות לדרוש את פירוקה המוחלט של מדינת ישראל.
על כל אלה, טובים ורעים כאחד, חובה עלינו להגן בחירוף נפש על זכותם המלאה לכתוב ולהביע את תורתם.
כאן צריך לציין לרעה ולבוז את צביעותו של השמאל הישראלי. כאשר מדובר בהגבלת חופש דיבורו שלו, הוא נזעק ומצלצל בפעמונים, אבל כאשר מגוייסת משטרת ישראל והופכת למשטרת המחשבות של הימין הוא משתתק פלאים.
להתיחס בחומרה לדיבור הקרוב למעשה
כמובן שיש לסייג כאן מצבים של דבור הקרוב למעשה. התורה עצמה מלמדת שדיבור כזה מסוכן ביותר. כלומר במקרים בהם הדיבור עלול לגרום לפעולה עבריינית, לסכנה קרובה ומיידית לחיי אדם עד כדי סכנה ממשית או למעשים של ממש. הרי שצריך להתייחס אליהם בחומרה גדולה ומותר גם לאסור את דובריהם.
לבסוף עלי להעיר כי, לעניות דעתי, יש מקום להסתפק האם מי שפוסק להרג תינוקות ערבים יש לו דין רודף, שכן תגובת העולם על רצח שכזה עלולה לסכן את עם ישראל. כמו כן יש להרהר באפשרות שעל חילול השם הנורא במי שכותב דברי תועבה שכאלה - קנאין פוגעין בו. מי יודע אולי גם אפשר לדון שמי שמסית לרצח ילדים ובני אדם שנבראו בצלם הרי הוא שופך דמים שעליו אמרה תורה "שופך דם האדם באדם דמו ישפך". אני רק מקווה שלמרות חריפות הדברים גם על הזכות שלי לאמר דברי תורה אלו יהיה מי שייגן.
אודי ליאון, תסריטאי ומנהל תוכניות מועדפות בשידורי קשת