"אני מאמין באמונה שלמה, שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים, והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים". במילים אלו נפתחת החלטתו של שופט בית משפט השלום בתל אביב מנחם קליין, שנתבקש, בשל היותו אדם שומר תורה ומצוות, לפסול את עצמו מלדון בתיקה של אישה המגדירה את עצמה ידעונית.
תחילתו של הסיפור באתי כהן, אישה שהגישה תביעה כנגד סנא קומע, העוסקת, לדבריה, בכישוף. אתי, שרצתה להסיר כישוף שהוטל על בן זוגה בידי אשתו לשעבר, פנתה למכשפה וביקשה ממנה להסיר את הכישוף. המחיר שנקבע להסרתו היה 7,000 שקלים. הסכום שולם, אך הכישוף לא סר. כשפנתה אתי בשנית אל קומע, ביקשה ממנה זו עוד 35,000 ₪ בכדי להסיר באופן סופי את הכישוף, והוסיפה כי המחיר הגבוה נובע מכך שבן זוגה נמצא כרגע בסכנה קשה. אתי השתכנעה, ושילמה לה 20,000 שקלים נוספים. כישופיה של קומע לא הועילו, ולאחר שבוע, נעזבה אתי באופן סופי על ידי בן זוגה, שחזר לאשתו לשעבר. בתגובה תבעה אתי 42,000 שקלים מקומע, הכוללים החזר כספי מלא ופיצוי בגין עוגמת נפש. קומע טענה מנגד, כי במקצועות המיסטיקה או הפסיכולוגיה, המוצר הנרכש איננו בתנאי לתוצאה, וכי התמורה לתשלום הינה בעצם קבלת השירות, ללא קשר לתוצאות.
 |
|
מקצוע שאסור על פי ההלכה (צילום: doris.haller-cc-by-sa)
|
השופט קליין, שבפניו התקיים הדיון, הציע לסיים את הסכסוך בפשרה, אך נתקל בהתנגדותה של קומע, אשר טענה כי "השופט הינו אדם שומר מצוות, וכידוע השירות שהעניקה הנתבעת לתובעת בגינו נתבעה הוא שירות שאסור על פי ההלכה", ואף ציטטה את המקורות הרלוונטיים מן התורה ומן היד החזקה לרמב"ם, האוסרים על כישוף. מכיוון שהשופט קליין הינו אדם שומר תורה ומצוות, טענה קומע, אין באפשרותו לדון באובייקטיביות בתיק שלפניו, והוא חרץ את דינו עוד לפני שמיעת העדויות.
קליין סירב לפסול את עצמו מלדון בתיק, ואמר כי ניגוד באורח החיים איננו פוסל את אפשרות השפיטה האובייקטיבית: "במצב בו תתאפשר פסילת שופט מן הטעם כי אורח חייו הינו בניגוד לזה של המתדיין בפניו, צפויה פגיעה קשה באמון במערכת המשפט ותופעה של SHOPPING אשר אין לה מקום במחוזותינו".
לסיום קבע השופט קליין כי אף מבחינת ההלכה היהודית, קומע עצמה איננה מוגדרת כמכשפה של ממש - "אינני סבור שהנתבעת היא כאותם קוסמים, מכשפים ומעלי באוב עליהם התכוונה התורה (שכן משפסקו כוחות הנבואה, עם חורבן בית המקדש, אף כוחות הטומאה הנ"ל בוטלו, ראה ספרו של הרב אבינר בין אור לחושך)", וכן טען כי הסוגיה כולה איננה נוגעת לעצם האיסור ההלכתי אלא לדיני החוזים הכלליים בלבד.
"לדידי, אין כל סתירה בין אורח חיי ואמונותי ותפקידי כשופט במדינת ישראל המודרנית", סיים קליין ודחה את טענת המבקשת.