האם חידת אבני הכותל המערבי מקבלת מענה, ולו חלקי? לאחר שבמשך שנים הועלו השערות שונות מכהיכן הגיעו אבני הכותל, נתגלתה במהלך חפירות הצלה שערכה רשות העתיקות ברחוב ניסן בק ששכונת סנהדריה בצפון ירושלים, מחצבה מתקופת בית שני, שמשערים כי אבניה שימשו לבניית הכותל או החומה השלישית של ירושלים.
חשיפתה של המחצה היתה מקרית, זאת לאחר שבשל כוונה להקים שם בית פרטי, נזעקו אנשי הרשות לחפירות הצלה, שם נתגלתה המחצבה ובה אבנים בגדלים מרשימים.
מעניין לציין כי חלק מהאבנים נראו מוכנות לעקירה, אך למרות זאת הושארו במקום על ידי החוצבים מאותה תקופה קדומה. מידותיה של הגדולה שבאבנים החצובות הינו 1.65*0.94*0.69, קצת קטנה יותר מאבני הכותל הנוכחות, שהמקוריות שבהן אורכן בין 80 סנטימטר ל- 13.6 מטר, גובהן בין 1.1 ל-3.5 מטר, ועומקן כ-4.6 מ. בנוסף, נראו עקבות רבות של אבנים שכבר נחצבו.
לדברי ד"ר גראלד פינקלשטיין, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "מרבית האבנים שנמצאו, גודלן דומה לזה של האבנים הקטנות שניתן לראותן בכותל היום, או לאלה של החומה השלישית, ששרידים ממנה ניתן לראות מצפון לחומת העיר העתיקה, ועוברת ליד כביש מס 1. לפיכך, אנו משערים שאבני המחצבה הזו שימשו לבניית מבנים אלה". ד"ר פינקלשטיין מעריך עוד כי המחצבה ננטשה בתקופת המרד הגדול.
מגילת תהילים בת 2000 שנה
לאחרונה אף העבירה רשות העתיקות קטע מגילה מרשים, אשר נמצא במערות מדבר יהודה לתצוגה בוועידת הנשיא בירושלים. קטע המגילה שהוצג בוועידת הנשיא, שייך למגילת תהלים, המתוארכת למאה הראשונה לספירה, התקופות החשמונאית וההרודיאנית, כשיש לציין כי ספר תהילים הוא הספר השכיח ביותר מבין ספרי המקרא שנתגלו במערות מדבר יהודה.
במגילה מרשימה זו 41 מזמורי תהלים, אשר סדרם במגילה אינו תואם את נוסח המסורה. בחמשת הטורים המוצגים בקטע זה שבעה מזמורים: קלג, קלז, קלח, קמא, קמד, ושני מזמורים חיצוניים, שלא היו ידועים קודם לכן ואינם כלולים בנוסח המסורה. מזמור קלג נפתח בפסוק המוכר "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד".
גילוי מגילות מדבר יהודה, שנהוג לכנותן המגילות הגנוזות, הוא כנראה הגילוי החשוב ביותר במאה העשרים. מאז גילוין מעסיקה בעיית תיעודן ושימורן של המגילות חוקרים ומשמרים כאחד. הכתבים כוללים: מגילות מקראיות, חיבורים חיצוניים ועוד. המגילות המקראיות מכילות קטעים מכל ספרי המקרא (פרט למגילת אסתר), ואף עותק שלם של ספר ישעיהו. חלק מן הקטעים דומים ולעתים אף זהים לנוסח המסורה, וחלקם שונים ממנו.
מלאכת השימור של המגילות עדיין בעיצומה, אך לאור ניסיון העבר, החליטה רשות העתיקות, בשיתוף עם מומחים בינלאומיים לשימור כתבי יד, לבחון מחדש את שיטות הטיפול המקובלות, ולחפש פתרונות לסוגיות שימור שטרם נפתרו.
כמו כן, מאחר שאלפי קטעי המגילות צולמו רק פעם אחת בכללותם סמוך לגילויים, יזמה רשות העתיקות יזמה פרויקט תיעוד של המגילות באמצעי הדימוי המתקדמים ביותר, כדי לאפשר מעקב אחר מצב השתמרותן בצורה מדויקת ובלתי פולשנית, ולהנגיש אותן לחוקרים ולציבור הרחב כאחד.