הצעת החוק 'מוות במרשם רופא', המאפשרת לרופאים לתת לחולים סופניים תרופות במימון שימית אותם, עברה בוועדת השרים לחקיקה ברוב קולות. על פי החוק יוכל לקבל החולה סם מרדים במימון שיהרוג אותו כשהרופא לא יישא באחריות פלילית לנתינתו.
מדובר בחוק שנוי במחלוקת אשר קיים רק במספר מדינות בודדות. כיום מותר שלא להאריך את חייו של חולה סופני שלא מעוניין בכך אך אוסר על פעולה להמתת אדם במסגרת המתת חסד.
באופן נדיר הן רבנים ליברליים והן רבנים מהזרם התורני דתי (חרד"ל) התנגדו לחוק באופן גורף, מכיוון שהדבר כרוך למעשה בסיוע להתאבדות, דבר אשר אסור על פי ההלכה.
בינואר 2014 נחשף ב'כיפה' נייר עמדה של צהר אשר קרא להפלת החוק. "אין הרבה נושאים שבהם העמדה ההלכתית היא אחידה, חד משמעית ומקובלת על פוסקי דורנו כולם, כמו ההתנגדות הבלתי מסויגת לסיוע לאדם להמית את עצמו בדרך דומה לזו המוצעת בחוק זה"
"האיסור להתאבד הוא איסור חמור, הדומה לאיסור רצח אדם אחר", כתבו הרבנים. "איסור זה הוא גם במצב של חולה הנוטה למות, דהיינו במצב בו מותו הקרב של האדם הוא ודאי".
"אין מקום להבחין בין פעולה 'עדינה' כמו נטילת כדור לבין פעולה 'אלימה'. חומרת שניהם שווה. אסור לסייע לאדם לעבור עברה", הדגישו הרבנים ואומרים: "הצעת חוק זו פוגעת בערך קדושת החיים כערך".
היום (א') פורסם ב'כיפה' נייר עמדה של פורום חותם אשר מתנגד גם הוא לחוק. "זהו חוק אשר יכול להוות סכנה גדולה לציבור ולכן חובה על חברי הכנסת למנוע מצב של הידרדרות מוסרית במדרון חלקלק ואינסופי". לדברי פורום חותם, "מבחינה הלכתית מדובר בנושא רגיש ומורכב, הנדון בזהירות הראויה ע"י הפוסקים וברמה האתית ראוי לדון קודם בסכנות לציבור שאליהם עלולים להיגרר בעקבות הצעת חוק זו".
הרב ד"ר מרדכי הלפרין, ראש 'מכון שלזינגר' טוען כי הצעתו של ח"כ עופר שלח, מהווה סיוע פעיל להתאבדות. "אם מקובלת עלינו הנחת היסוד שחייו של אדם פתוחים לדיון האם הם כדאיים ואם לאו, הזכות לחיים כבר אינה מוסכמה ברורה ונוצר כביכול דיון לגיטימי אודות היכן מותר להפסיק חייו של אדם". לדבריו, אם לא נעמוד על קדושת החיים, לעולם אפשר יהיה לבוא ולהזיז הגבול יותר ויותר. "החוק יביא בסופו של דבר להפסקת חייהם של אנשים ש'אינם מתאימים לנו', כל רופא יעשה דין לעצמו, והריגת אדם תהפוך לנורמה רצויה", תוקף הרב הלפרין.