הציבור הדתי לאומי הינו ימני במובהק, כך עולה ממחקר חדש שערך חנן מוזס, במסגרת דוקטורט במחלקת מדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. בין הנתונים שחושף המחקר: 80% מהציבור הדתי לאומי מזדהים עם הימין, 50% תומכים בסירוב פקודה אידיאולוגי במקרה של פינוי יישובים יהודיים, 30% מתנגדים לסירוב פקודה, ורק 5% מהציבור הדתי לאומי מזוהה עם השמאל. 15% תומכים בהתנגדות בכוח לפינוי יישובים.
עוד נתונים העולים מן המחקר הם כי 87% מן הציבור המגדיר את עצמו "תורני לאומי" מזדהים עם "הימין הקשה" (המקביל כיום לעמדות האיחוד הלאומי, לדברי מוזס). ואילו בציבור ה"בורגנות הדתית", 37% בלבד מזוהים "עם הימין הקשה" ואילו 47% מזדהים עם "הימין הרך" (המקביל, לדברי מוזס, לעמדות הבית היהודי). 35% מהמגדירים את עצמם כ"אורתודוכסיה מודרנית", מזדהים עם השמאל. בין השאר מציין מוזס כי למרות הפינוי מגוש קטיף, שומר רוב הציבור על נאמנות גדולה למדינה, אך ישנה ירידה משמעותית בתופעת האצלת הקדושה למוסדות המדיניים בישראל.
במסגרת המחקר התבקשו הנסקרים לקטלג את עצמם בתוך המגזר הדתי לאומי על פי הקטגוריות הבאות: חרדי לאומי, תורני לאומי, דתי לאומי, דתי לאומי ליברלי, דתי מודרני (אורתודוקס מודרני) ודתי "לייט". התוצאות שהתקבלו:
חרדי לאומי: 5%
תורני לאומי: 23%
דתי לאומי: 45%
דתי לאומי ליברלי: 20%
דתי מודרני - אורתודוקס מודרני: 5%
דתי לייט - 2%
ביחס לנוטלים חלק בתהליכי ה"התחדשות הדתית" אומר מוזס כי רבים מהם "נמנעים מלהגדיר את עצמם כציונים דתיים (ומסתייגים בכלל מהגדרות, ומתחימת הזהות האישית בתוך מגרות), חלקם מעדיפים הגדרות בנוסח יהודי ארצישראלי או חסיד ארצישראלי, וחלקם מעדיף את ההגדרה חרדי - חילוני על פני ההגדרה דתי לאומי".
בהתפלגות על פי הזדהות פוליטית, שייכו את עצמם למעלה מ-80% מהנסקרים לצד הימני של המפה:
ימין "קשה" - 40-45%
ימין "רך" - 40%
מרכז - 10-15%
שמאל - 5%
ולאן הולך הציבור "שלנו"? בשורות רעות לכל שואפי האחדות: "תפיסת הציבור הדתי לאומי כמגזר הנמצא בתהליך מואץ של התגוונות ופלורליזציה, שקצותיו האידיאולוגיים הולכים ומתרחקים זה מזה, מקובלת כיום על כל חוקרי הציבור הדתי לאומי", כותב מוזס במחקרו.