יום גוש קטיף

באולפנית תל אביב ניסו הבנות ליצור מהות מהחול שעל שפת הים, בבית הספר בעופרה המורות בכו במהלך הרצאה של אחד המגורשים. הציבור הדתי לאומי זוכר את הגוש

חדשות כיפה אדם צחי 16/02/09 00:00 כב בשבט התשסט

יום גוש קטיף
מיכאלי, ויקיפדיה העברית, צילום: מיכאלי, ויקיפדיה העברית

מאות מוסדות חינוך בכל רחבי הארץ מציינים היום, כ"ב שבט, את "יום גוש קטיף" בטקסים ובאמצעים דידקטיים שונים שמטרתם אחת - הנצחה ועיבוי זיכרון גוש קטיף. יום כ"ב בשבט נבחר בשל היותו יום עליית ההתיישבות הראשונה בגוש - נצר חזני. מי שדוחף את הפרויקט הארצי זו שנה שלישית הוא ועד מתיישבי גוש קטיף, המשווק לבתי הספר השונים הרצאות מפי מגורשי גוש קטיף, הקרנת סרטים, טקסים, תערוכות ומערכי שיעור מיוחדים. באתר הועד באינטרנט ניתן להוריד מעל עשרה מערכי שיעור ועזרים שונים, המאפשרים למורים ולמנהלים להעביר בקלות יום גדוש בשיעורי גוש קטיף.


מוריה, בת שירות בוועד מתיישבי גוש קטיף, מספרת כי כחלק מההיערכות ליום גוש קטיף, התקשרה למאות בתי ספר, תיכונים ויסודיים, בכדי לבדוק האם אכן מציינים את היום. "אני יכולה להגיד שבסביבות 60 תיכונים ו-50 בתי ספר יסודיים קנו מאיתנו הרצאות, סרטים ותערוכות. מעבר לזה, לדעתי יש 150-200 תיכונים שמציינים את היום הזה, וקרוב לשלוש מאות בתי ספר יסודיים, רובם הגדול דתיים". בין השאר נסקרו מדרשות, מכינות קדם צבאיות וישיבות תיכוניות. לדברי מוריה, כמעט כל מוסדות החינוך הללו מציינים בדרך זו או אחרת את יום גוש קטיף. אורית ברגר, מרכזת הפרויקט, מדברת על כ-90% מבתי הספר הדתיים לאומיים המציינים את יום גוש קטיף בפעילויות שונות.


מציינים את היום בפעילות (צילום: בית ספר עפרה)


עירית, רכזת חברתית בבית הספר היסודי לבנות "חן עופרה", מספרת כי כבר ביום שישי האחרון הגיע להרצות בבית הספר סבא של שלוש בנות, המתגורר כיום בניצן: "קוראים לו הרב מוטה גרינבלט, והוא גר 25 שנה בנווה דקלים. הייתה שיחה מרתקת, ומה שבלט בה זה האמונה בה. הוא שאל את הבנות למה היה גירוש, והן ענו לו סיבות מסיבות שונות, אריק שרון וכו. הוא ענה להן שאף אחת מהסיבות לא נכונה, והגירוש קרה כי כך רצה ה, ואנחנו לא יודעים מה החשבונות, וכל התפילות והבקשות לא הלכו לאיבוד. הוא הראה סרטונים על גוש קטיף, על התפילות, והראה איך כשיהודים גרים בגוש קטיף הכל פורח, וכשהם עוזבים הכל שממה. כמובן שכל המורות בכו, והילדות התעניינו והקשיבו יפה מאוד".


היום, מספרת עירית, תוקדש שעה אחת בכל הכיתות לעיסוק בנושא גוש קטיף, דרך משחקי לוח כגון סולמות וחבלים, ומשחקי קלפים שונים. זאת מעבר לקיר גדול במסדרון שהוקדש במשך כל החודש האחרון לגוש קטיף, ועליו נתלו תמונות, מפות וכרזות.


הרבנית יפה מגנס מאולפנית תל אביב מספרת על שבוע שלם של התייחסות לגוש קטיף: "כבר מהשבוע שעבר ביום רביעי התחלנו להתעסק בנושא, בלמידה פרונטאלית ובפעילות סדנאית - חווייתית. הבנות הגדולות נמצאות באמפתיה מאוד גדולה, דואגות ונסערות עדיין, איך יהודי גירש יהודי ואיך שלוש שנים אחר כך עדיין אין פיתרון למגורשים והציבור אדיש".


לזכור מה שהיה (צילום: ePublicist-cc-by-nd)


הרבנית מגנס מספרת על התמקדות של האולפנית בתהליכי התבוננות פנימיים - "לקחנו שלושה מכתבים שאימא מהגוש כתבה לבת הקטנה שלה, וניתחנו מה עושה לנו הסיפור הזה, תוך מציאת משפטי המפתח שבתוכו. הבנות ממגמת אמנות הביאו חול משפת הים ובדקו מה ניתן ליצור מהכלום, מהחורבן, מההרס הזה. בנות מכיתה ז הלכו לרחוב צרלס קלור מול הים, וניסו לדמיין שהן מול חוף הים של גוש קטיף, מהן התחושות שעולות. בנות רבות עובדות על יומן גוש קטיף אישי, בו הן מעלות את התחושות שלהן מגוש קטיף. היום, משמונה ועד שתים עשרה, מועברות יחידות בנושא גוש קטיף בכיתות השונות, בין השאר הקרנת הסרט "תיכף אשוב" ודיון בעקבותיו". לדברי הרבנית מגנס, היום יסתיים בשירי נשמה עם גיטרות אל תוך הערב, ויום חמישי יחתום את שבוע הפעילות בהרצאה של אחת ממגורשות גוש קטיף.


הרב קובי בורשטיין יעביר היום הרצאות בתיכון ראש העין ובקהילת יקיר שבשומרון. לדבריו, הוא נרגש מכך שנוער שהיה בזמן העקירה בכיתות ה-ו עדיין זוכר וחי את גוש קטיף. "עם הנוער בתיכון ראש העין אני מתכוון לעסוק בדילמות שניצבו בפני נוער גוש קטיף. דילמות של חיים בצל טרור, איך אתה ממשיך לנסוע בכבישים ולחיות בגוש קטיף תחת טרור, איך אתה ממשיך להזמין אורחים, איך אתה עושה בר מצווה בגוש. אני רוצה לשדר לנוער שאם הם היו באותו מקום, הם היו מתנהגים אותו דבר, להראות להם שכשבן אדם מגיע למציאות מורכבת ומאתגרת, ויש בתוכו אמונה, הוא מוצא בתוכו כוחות גדולים".


במהלך ההרצאות ייעזר גם הרב בורשטיין בסרט "תכף נשוב" של אולפנת נווה דקלים, העוסק בהתמודדות הנוער במאבק על הגוש. "התגובות מהשטח בסך הכל מאוד זוכרות, מאוד מודעות וגם מאות מבינות שאפשר לקחת את זה קדימה. גוש קטיף לא עבר, זו לא היסטוריה, זה פרק שעדיין מבעבע בתוכנו ויכול להצמיח את כולנו קדימה, מתוך הבנה שציבור שלם יכול לחיות בצורה אמונית"