נציגות בתי הכנסת הציוניים בירושלים, חברת מועצת העיר רחל עזריה, תנועת נאמני תורה ועבודה , וח"כ אורי אורבך עתרו אתמול (יום ד) לבג"צ באמצעות עו"ד אביעד הכהן נגד וועדת הבחירות לרבני העיר ירושלים ונגד השר לשירותי דת (יעקב מרגי) בדרישה לשנות את הרכב בתי הכנסת שנבחרו לגוף הבוחר את רב העיר ירושלים.
טענת העותרים הייתה כי מאחר ולחרדים אין רוב בבירה, לא אמור להיות להם רוב בוועדה שתקבע מי יהיה הרב הראשי של ירושלים.
בנוסף, העותרים טענו כי נתגלו פגמים רבים ומהותיים באופן בחירת בתי הכנסת לגוף הבוחר וכי בתי הכנסת שנבחרו אינם מייצגים את הציבור בירושלים שרובו ציבור ציוני. לטענת העותרים רשימת בתי הכנסת הייתה "מחטף" בה התקיימה ישיבה בהיעדר שניים מחמשת חברי הוועדה ובניהם היעדרותו של ראש העיר, ניר ברקת. לכן, לאור הפגמים המהותיים והעובדה כי לא נקבעו קריטריונים ברורים בקביעת בתי הכנסת בגוף הבוחר מבקשים העותרים לשנות את בתי הכנסת בגוף הבוחר.
בציבור החרדי ובמשרד הדתות זעמו על ההאשמות, וכינו את הדתיים הלאומיים "חצופים" ואת העתירה כ"אבסורד". לטענתם, על פי היחס המספרי בין בתי הכנסת של הציבורים השונים, צריכים נציגי המגזר הדת"ל לקבל 4.8 נציגים, לעומת מספר של 10 אותו קבלו בפועל.
גם במשרד הדתות דוחים מכל וכל את הטענות המובאות בעתירה. בעניין ההאשמות על היעדר שקיפות הם טוענים, כי "הוועדה שהוקמה לבחירת הרבנים הראשיים בבירה נהגה בשקיפות ובממלכתיות, נצמדה לייעוץ המשפטי שקיבלה ובעניינים רבים החמירה על עצמה יותר משנדרש ממנה - זאת כדי למנוע כל ספק או מראית עין לגבי כשרות ההליך. כשמדובר במאות בתי כנסת שרק 24 מהם נבחרים - תמיד יהיו הרבה מאוד מאוכזבים, אבל אין כאן כל עילה לעתירה לבג"ץ".
"רוב הציבור בירושלים הינו ציבור ציוני המעוניין כי רב העיר ירושלים יהיה רב ציוני" אמר לכיפה עו"ד אילן קמינצקי יו"ר נציגות בתי הכנסת הציוניים בירושלים. "הגשת העתירה נעשתה לאחר שמשרד הדתות סירב להסביר את הקריטריונים לבחירת בתי הכנסת ומדוע מרבית בתי הכנסת שנבחרו הינם בתי כנסת המזוהים עם הציבור החרדי. אנו משוכנעים שבג"צ יורה על שינוי הרכב בתי הכנסת בגוף הבוחר באופן שינתן משקל משמעותי לבתי הכנסת הציוניים".
גם עו"ד ד"ר אביעד הכהן, דיקן מכללת "שערי משפט" ופרקליט העותרים הוסיף בתגובה לכיפה כי
"בית המשפט יאמר את דברו. צר לנו על שעל פני הדברים הבחירות לרבנות העיר ירושלים מתנהלות בדרכים עקלקלות, בחדרי חדרים, ללא פרוטוקולים, ללא חשיפת התשתית העובדתית שעל פיה פועלת ועדת הבחירות, וללא קריטריונים ברורים, גלויים ושוויוניים. בהתנהלות קלוקלת זו, יש פגיעה קשה בזכות לבחור ולהיבחר, והיא סותרת גם עקרונות יסוד יהודיים, גם עקרונות דמוקרטיה. כפי שכתבנו בעתירה, ראוי שרבה הנבחר של ירושלים בירת ישראל יהיה לא רק "אדיר במלוכה", גדולי בתורה ובמעשים טובים, אהוב על הבריות ומקדש שם שמים, אלא גם "בחור כהלכה", תרתי משמע".