הפסקת אש תעמולתית

תעמולת הבחירות שהוקפאה בשל המלחמה כבר יוצאת לדרך. דווקא לא התגעגענו

חדשות כיפה שמואל אדלמן 21/01/09 00:00 כה בטבת התשסט

הפסקת אש תעמולתית

אחת מתוצאות האגב של מבצע "עופרת יצוקה" הוא השקט התעמולתי בתקופה סמוכה כל כך למערכת בחירות. כשנופלות קטיושות באשקלון, כשהבנים נלחמים זה לצד זה נגד אויב.הראש והלב נמצאים במקום אחר. באופן טבעי כמעט בכל המפלגות נעצרו הקמפיינים המתוכננים ושלטי החוצות הסתפקו בהודעות תמיכה בחיילי צה"ל ובתושבי הדרום. פרסומאים וקופירייטרים שבמערכות בחירות אחרות עמלים עד השעות הקטנות של הלילה כדי למצוא תגובות הולמות (תרתי משמע) למחנה שכנגד נאלצו לנצור את האש כל עוד חיילי צה"ל נלחמים תחת אש מחבלי החמאס.

הפסקת האש עליה הכריזה ישראל הפרה באחת את תחושת האחדות שלוותה את הציבור בשלושת השבועות האחרונים. הנה כבר חזר לו הויכוח הפוליטי לכיכר העיר, אלו מצדדים ואלו תוקפים את ההחלטה, אלו ואלו טוענים לבעלות על ההצלחה.


גם בכנסת פתחו כבר אתר


תעמולת הבחירות שנאלצה להמתין עד עתה עומדת, כנראה, להתפרץ החוצה בעוצמה רבה. בשעות אלו ממש מודפסים אלפי עלונים, חוברות ודבקיות. שלטי ענק מתחילים להיתלות בצמתים ובקרנות הרחוב, המקלדות מושחזות והזמרירים מולחנים.

אז רגע לפני שהכפפות יוסרו והמאמץ המאסיבי על קולותינו יתחיל בהרעשה כבדה תוך שימוש בכל אמצעי, הרשו לי לגלות לכם סוד: תעמולת הבחירות ממש לא היתה חסרה לנו. להיפך, לראשונה מזה שנים ארוכות אפשר היה להסתובב ברחוב חודש לפני בחירות מבלי להרגיש את הדם הרע נשפך מכל עבר. במרומי מגדלי השן הפוליטיים מתייחסים אלינו כצאן נבער אך אולי אנחנו חכמים מעט יותר ממה שמייחסים לנו. איננו צריכים את הפליירים בתיבות הדואר כדי להיזכר בחולשותיהם של המנהיגים. איננו צריכים תחקירנים שינברו עבורינו אחרי ציטוטים ישנים כדי להכפיש אחד את השני, ואיננו צריכים לראות פוסטרי ענק מלוטשים בתוכנות גרפיות כדי לזכרו מי שייך לאיזו מפלגה. כנראה שאנו מסוגלים להחליט באופן חופשי במי לבחור גם אם לא ניתקל בכל צומת בילדים שיציעו לנו סטיקרים צבעוניים וחוברות כרומו מבהיקות. מי שמשוכנע ודאי אינו זקוק לכך ומי שצף יוכל להפעיל את שיקול דעתו או ללכת לחוף הים ביום הבחירות ולהמשיך לצוף שם.


את הכסף הרב שנשפך על התעמולה הרדודה הזו נשמח לחלק לאלו שבאמת זקוקים לו. אילו רק ניתן הדבר למשאל עם היינו מתאחדים מכל קצות הרשת הפוליטית בדרישה לקצץ עד למקסימום את תקציב מימון המפלגות ולהעבירו לבתי חולים, למערכת החינוך, לשיפור תשתיות הכבישים וזו רק רשימה חלקית. ממילא הקשר בין ההבטחות הצבעוניות על גבי הפליירים ובין המעשים לאחר הבחריות הופך לקלוש ממערכת בחירות אחת לחברתה כך שאולי הפעם נוכל לסמוך על האינטליגנציה שלנו.


הכל יצאו נשכרים. עצי היער ישמחו להמשיך ולפרוח במקום להפוך לעיסת נייר חסרות תועלת. כמות השנאה והאיבה יצומצמו, ומי יודע, אולי תחושת השותפות שלוותה אותנו בימי המלחמה תישאר כאן עוד כמה ימים.