בפילוג אשמים חברי הכנסת עצמם.
לפני הבחירות לכנסת הקודמת היתה תחושה בציבור- רוצים אחדות. ואכן, חברי הכנסת של שתי הסיעות, האיחוד הלאומי והמפד"ל, רצו ברשימה אחת לכנסת. האחדות בקושי יצאה לפועל היות והזמן היה קצר מאוד, אבל בסופו של דבר, הרשימה אמנם לא היתה ההצלחה הכי גדולה, אך עצם הימצאותה של רשימה אחת לציבור השסוע לאחר תהליך ההתנתקות היה בה דבר גדול.
האחדות במפלגה לא היתה גמורה. היתה כלא היתה. אמנם הרשימה היתה אחת, אך זו הורכבה מארבע מפלגות והיה צורך באיחוד מלא. היה ברור שהאחדות מאוד זמנית. היתה כאן תערובת ולא תרכובת. בעולם הלמדני מוכרת לשונו של הרוגאצובר- הרכבה שכינית ולא הרכבה מיזגית.
משך שלש שנות הכנסת היוצאת היה זמן לחברי הכנסת לייסד את המפלגה החדשה, אך הם לא עשו זאת וחיכו לרגע האחרון. כמו כל הפוליטיקאים שנזכרים בבחירות רגע לפני יום הדין, כך גם הפוליטיקאים שלנו, ללא כל הבדל. רק לאחר שהתקרב ריח הבחירות החלו חברי הכנסת בצעד ההכרחי. כאן לדעתי טמון כישלון הוועדה הציבורית למפלגה החדשה, ובזה אשמים חברי הכנסת ולא אף אחד אחר, שלא יטעו אתכם.
 |
|
הבית היהודי בימים הטובים
|
היתה אמנם תחושה של עבודה יסודית, משהו גדול הולך לקרות כאן, אחדות רצינית, תרכובת והרכבה מזגית, אך בעלי חוש ריח מפותח זיהו כבר מראש שאין כאן סיכוי ממשי לאחדות. צורת בחירת המועמדים לכנסת היתה גרועה ביותר. ראשית, ללא הכרות רצינית עם כל המועמדים. ושנית, כל חבר במועצה הציבורית הציע רשימה משלו, וכך נספרו הקולות ונבחרו המועמדים. הדרך האידיאלית לעשות זאת היתה על ידי היכרות אישית ודיון נקודתי של הוועדה על כל מקום ומקום ברשימה. הוועדה לא אשמה בצורת הבחירה הגרועה הזו, אשם היה הזמן. לא היה די זמן לבחירה יסודית ורצינית של הרשימה.
כאן אני מאשים את הפורשים, שאף שהיתה הצדקה לחוסר שביעות רצונם היה עליהם לבלוע את הצפרדע, מכיוון שהיתה כאן וועדה שהיתה גם אמורה להניח את אדני מוסדות המפלגה החדשה ולא לסיים את תפקידה בבחירת הרשימה לכנסת הנוכחית. מההתרשמות שלי עבודת הוועדה היתה נקיה וללא נטיות, האווירה של אחדות גמורה בין הפלגים השונים ולא כפי שהצטייר בציבור. הפילוג לעומת זאת הגיע מחוסר שביעות רצון בציבור וחבל שלא היתה לו סבלנות.
כשהחל תהליך האחדות היתה אווירה מרוממת והתלהבות גדולה בציבור. וכגודל הציפיה כן גודל האכזבה. משנודע על הפילוג, לרבים מהמצביעים יצאה הרוח מהמפרשים, עובדה שיש בה כדי להסביר את הסקרים הלא מחמיאים לשתי המפלגות (וכל כך לפני הוודע דבר התוצאות). האכזבה הזו מותירה אותנו כמעט חסרי סיכוי מול ניסיון נוסף לאחדות. מי מכל אותם האנשים שהשקיעו שעות מרובות בוועדה הציבורית יסכים לעשות זאת שוב? מי יאמין שוב להבטחות חברי הכנסת? איזה ציבור נאיבי יתן את אמונו במהלך נוסף?
אינני בטוח שיש סיכוי למהלך של אחדות בציבור אחרי האכזבה הגדולה, אך אם אכן יש לו סיכוי, אני פונה לחברי הכנסת- החלו בו עתה וללא שיהויים. יום אחרי הבחירות מיד יש צורך להתחיל בזה. אל תחכו לדקה התשעים, לרגע לפני הבחירות. השאננות משך שלש השנים היא זו שגרמה לכישלון החרוץ. בזה אתם, חברי הכנסת, אשמים ולא אף אחד אחר. אם ברצונכם לכפר על כך, פעלו כבר עתה לאיחוד החדש. אל תהיו ככל הפוליטיקאים בישראל. אל תזכרו בנו רגע לפני הבחירות. אם יש בכם גדלות היזכרו בנו ברגע המוקדם ביותר, רגע אחרי הבחירות. רגע אחרי הבחירות החלו בהקמת המפלגה החדשה. אולי מראש היה צריך לוותר על הניסיון לאחדות בכנסת הנוכחית על מנת שלא לגרום למפח נפש, ואת תפקיד הוועדה הציבורית להשאיר בבניית מוסדות המפלגה לקראת הבחירות לכנסת הבאה. חבל שלא כך פעלו חברי הכנסת. עתה המשימה היא לא לנהוג בצורה חסרת אחריות כמו בפעם הקודמת אלא כבר עכשיו להתחיל בצעדים לקראת הקמת מפלגת הבית הגדולה של הציונות הדתית על שלל גווניה.