תנועת קולך התנגדה ל"מכתב הרבנים" מתוך אמונה בתורה המצוה אותנו: "כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ", "תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם". כמו "קולך", גם גדולי הרבנים ובהם הרב עובדיה יוסף, הרב אלישיב והרב ליכטנשטיין ושורה ארוכה של רבנים וארגונים מן הציונות הדתית, יצאו נגד מכתב הרבנים. לכל אלה הצטרפו מאות רבנים אשר סירבו לחתום על המכתב.
אנו תמהות, מדוע בחר הרב מלמד לצאת דווקא נגד נשות "קולך"? וכיצד נקשרת העמדה הלגיטימית של נשות "קולך", להאשמות הגורפות אודות חוסר המחוייבות של כולנו למשפחה, ולשמירת תורה ומצוות?
 |
|
חברות "קולך" הן בשר מבשרה של הציונות הדתית (צילום: Shlomit Or-cc-by-sa)
|
"רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" אומרות נשות "קולך" בכל בוקר, כמו יהודים בכל הדורות, "נשמה שנתת בי טהורה היא" הן מתפללות. בערב, הן לוחשות באוזניהן של ילדיהן קריאת שמע על המיטה ושרות איתם "המלאך הגואל אותי". הרב מלמד טוען כי "בין היהדות לתרבות המערבית השמאלית הן - נשות "קולך" - בחרו צד, ולא את הצד היהודי". ריבונו של עולם הבוחן כליות ולב ישפוט את הקפדותינו במצווה קלה וחמורה.
הרב מלמד מוסיף ומאשים את נשות "קולך" כי "הן מזלזלות בנשים שבחרו להקים משפחה גדולה". כיצד נעלמה מעיני הרב המציאות הפשוטה אותה מכירים כל קוראי כיפה: מאות מנשות "קולך" הן אימהות בכל הגילאים משנות העשרים שלנו ועד גיל שיבה. בינינו יש גם ב"ה סבתות לנינים רבים. על כן, אף לא אחת מאיתנו מזלזלת באמהות. יחד עם זאת, איננו שופטות נשים שאין להן ילדים מסיבות שונות.
מניסיוננו אנחנו יודעות כי הבאת ילדים לעולם דורשת כח פיזי, רגשי, כלכלי, וחוסן של זוגיות. יש לנו אמון בנשים הסובבות אותנו, ובשיקולים שמנחים אותן לקבל יחד עם בני זוגן החלטות חשובות הנוגעות לגודל משפחתן מתוך מחוייבות להלכה לטובתן, לטובת משפחתן, ולטובת עם ישראל כולו.
כל מי שחולק את חייו עם הקהילה הדתית לאומית בארץ הזאת יודע כי חברות "קולך" הן בשר מבשרה של הציונות הדתית. תמצאו אותנו בכל הקהילות הדתיות-לאומיות ברחבי הארץ: בירושלים וברעננה, באשדוד ובצפת ביהודה ושומרון ובמודיעין. כמו כל חברי הקהילות שלנו האנשים והנשים גם נשות "קולך" מזדהות עם תרבות המערב. אנו חיות את חיינו בתוכה: אנחנו הולכות לרופאים, בונות בניינים וקוראות ספרות. כמו עבור רוב הציבור הדתי לאומי תרבות המערב עבורנו איננה תמצית הרע אלא משאב חשוב ממנו אנחנו בוררות את המיטב כפי שעשו יהודים בכל הדורות.
כל טענותיו של הרב מלמד כלפי קהילה גדולה של נשים חברות "קולך" אינן קשורות אם-כן כלל ועיקר להתנגדותנו למכתב הרבנים, וכשלעצמן, וברוך ה אין באף לא אחת מהן קשר למציאות בה כולנו חיים.
חנה פנחסי דוקטורנטית במחלקה למגדר באוניברסיטת בר-אילן ועמיתת מחקר במכון הרטמן.