מי שניזון מכותרות העיתונים השבוע, יכול היה לחשוב שבית המקדש הוקם מחדש ושביום הכיפורים הקרוב נחכה שם כולנו בחרדה לצאתו של הכהן הגדול מבית קודשי הקודשים.
בידיעות אחרונות הכריזו ביום רביעי: "הכהן הגדול נחת". בישראל היום צעקה באותו יום כותרת דומה: "הכהן הגדול כאן". האורח המדובר הוא בסך הזמר הקשיש ליאונרד כהן שהגיע לארץ להופעה אחת, אבל ההיסטריה התקשורתית העניקה לביקור אופי כמעט משיחי.
בהתאם לסיקור התקשורתי המנופח, ליאונרד כהן גם סיגל לעצמו גינונים של כהן גדול המתכונן ליום הכיפורים. המשנה הראשונה במסכת יומא מספרת ששבעה ימים קודם ליום הכיפורים, היו ממנים ממלא מקום לכהן הגדול כדי שאם חס וחלילה יארע בו פסול, יימצא לו מייד מחליף. ליאונרד כהן אמנם לא מינה לעצמו מחליף אבל הוא סידר לעצמו כפיל כדי להתחמק מעדשות הצלמים. כשנחת השבוע בנתב"ג, יצא לפניו הכפיל, כשהוא לבוש בגדים שחורים וחובש את כובעו המפורסם. שניות ספורות אחר כך יצא הזמר כשהוא מלווה במאבטח צמוד ונכנס לרכבו.
זו הפעם השנייה בחודש האחרון שנרשמת כאן התרגשות מוגזמת לגמרי מהופעה של זמר. לפני שלושה שבועות הייתה זו הזמרת מדונה שהוציאה את כלי התקשורת הישראליים מאיפוס. תמונות ענקיות מהופעתה של האורחת נמרחו על השערים הראשונים של כל העיתונים הגדולים, ובכירי התקשורת הישראלית הרשו לעצמם להשתפך בתילי תילים של סופרלטיבים דביקים בטורים ארוכים שכתבו על ההופעה. יומן סיכום השנה של גלי צה"ל ששודר בערב ראש השנה הסתיים בצלילים מהופעתה של מדונה. המנחה יעל דן סיכמה את השנה היוצאת באומרה שבסופו של דבר אזרחי ישראל בסך הכול שואפים לקצת נורמאליות מהסוג שהעניקה להם הזמרת מדונה בביקורה בישראל. מעניין. לי דווקא יש שאיפות אחרות לגמרי.
הסיקור התקשורתי של ביקורי מדונה וליאונרד כהן יצא לגמרי מפרופורציות והוא משקף בעיקר את עולמם התרבותי החד ממדי והדל של קובעי סדר היום בתרבות הישראלית. בשבוע שבו אמורים בני העם היהודי לעסוק בהכנות ליום הכיפורים, היום בו ייחתם דינם על ידי בורא עולם, עסוקה התקשורת הישראלית בכרכורים מביכים סביב מעניק חתימות בשר ודם.